"חלק מהעניין של הכיף שלנו, הוא גם העובדה שכאשר סיימנו, אז סיימנו. אין כבר במה לפתות אותנו. הרגשתי איתו בכל פעם התרגשות מחדש על הבמה, וזה לא משהו מובן מאליו אצלי".
“שאלתי אם אפשר קצת יותר תחנות. התשובה הייתה סוג של ‘תתקדם’, אז עשיתי את מה שהייתי עושה בגיל 16 – לוקח את יהוד כמאסף: קו 37 מהתחנה המרכזית בתל אביב ליהוד. כל כך הרבה תחנות יכולתי למלא כאן. למשל, המעגל שסגרתי עם מתי כספי. הייתי מעריץ שלו ברמה מביכה. הלכתי לעבוד בהרכבת תריסים במועדון 'האסם' שהוא היה שותף בו, וגנבתי את כל התמונות שלו. לחוויות שלי עם הפועל יהוד צריך 100 תחנות. רציתי לספר שבכל פעם שאני נוסע באיילון, אני מדביק שם לאחד המגדלים. הגבוהים מאוד הם פוליקר, ארצי, גאון, ויש את עזריאלי. זכיתי לספר לאריק (איינשטיין) ז"ל שהוא עזריאלי. הוא נתן לי חיוך שעשה לי צמרמורת בגב. לוחצים עלי לסיים, אז כמובן, התחנה האחרונה, שהיא הראשונה והכבירה מכולן, היא ההתקרבות שלי לבורא עולם. זה הדבר האמיתי".