התוצאה? מאכזבת מאוד. למעשה, לא רק שהתאכזבתי, אלא 4:04 הדקות נשמעו כשעמום טוטאלי, עייפות החומר (של גפן) ו"סבל" נוראי לאוזניים: עד הדקה הראשונה, השיר נשמע מונוטוני מדי, רדום ומייגע וכך גם בשאר הבתים.
הפזמון, שמעט "מציל" את הכובד בהיותו Upper, זוכה לביצוע שנשמע מאולץ וטכני למדי, מהסוג שמושר במועדוני קריוקי הומי אדם, ולא רק שאינו מכבד את הקולות המעולים של מיקיאגי ולוי, אלא אף מבייש אותם ודי תמוה שבחרו למכור נשמתם האמנותית בשביל להגשים פנטזיה זו של גפן.
שלא תבינו לא נכון, אני חושב שגפן מוכשר ואין ספק שההפקה המוזיקלית של עופר מאירי הייתה במיטבה, אך הפעם לא רק שזה לא מוסיף לגפן, מיקיאגי ולוי נקודות, אלא זה אף גורע. שיר שהיה צריך להשאיר על שולחן הסקיצות ולגנוז.
התרעות פיקוד העורף