"המאסטרו", "גאון מוזיקלי", "מלך הפופ הישראלי", אלו הם רק מקצת מהכינויים שדבקו בצביקה פיק לאורך הקריירה המזהירה שלו, הנפרשת על פני כמעט חמישה עשורים. הוא יצר אין ספור שירים, ורבים מהם נכנסו להיכל התהילה של המוזיקה הישראלית. "תשמע, זה מדהים", אומר פיק בענווה, "לפעמים אני לא מעכל ששירים שיצרתי לפני 40 שנה, ילדים בני 6 או 7 עדיין שרים אותם ורוקדים לצליליהם. בכל מופע שבו אני רואה קהל מכל הגילים, שזוכר את מילות השירים בעל פה, אני מתרגש ומתמלא גאווה בזכות שניתנה לי לשמח אנשים באמצעות המוזיקה שלי".

בעוד אנו מקיימים את הראיון הקולח, פיק מתארגן למופע ערב, שהוא חלק מסיבוב הופעות משותף ואינטנסיבי עם מאיה בוסקילה, וגם לבד (ב־23 בפברואר בברלה בלהבות חביבה), ודואג להסב את תשומת לבי לנקודה שעד היום מהדהדת בו: "אומנם אני מרגיש היום בשיא הקריירה שלי, בלי עין הרע, אך היו שנים שזה ממש לא היה ככה. היו לי תקופות קשות, שבהן נאלצתי להופיע במקומות קטנים. אבל היום, כשאני מגיע לאולם מלא אנשים ורואה את אהבת הקהל, אני לא לוקח את זה כמובן מאליו, ובכל פעם אני מתרגש מחדש. אני אוהב מאוד את הדינמיקה עם הקהל. את היחד הזה. זה נותן לי דרייב וכוח להמשיך".



הסיבה שבגינה צלצלתי לפיק הייתה צאתו של אלבום האוסף הכפול החדש שלו, "צביקה פיק - הלהיטים הגדולים", הכולל 20 מהקלאסיקות שיצר לעצמו ולאחרים, בהן: "מרי לו", "לילה סתווי", "הרקדן האוטומטי", "מרי לו", "אין מדינה לאהבה", "לגור איתו", "מעלה מעלה", "שיר הפרחה", "אני אוהב אותך לאה" ועוד.

זה לא אלבום האוסף הראשון של פיק. כחובב תקליטים מושבע, יצא לי לקבץ לא מעט מאוספיו, שיצאו כשהיה עוד בתחילת הקריירה, אך בשיחה איתו הוא מסביר מה מייחד את האוסף הזה, השונה מהאחרים: "הצוות שלי ואני החלטנו שלרגל 70 שנה למדינה הגיע הזמן להוציא אוסף שירים שאת כולם אני מבצע בהופעותי והקהל אוהב לשיר ולשמוע. יש באוסף גם שירים שיצרתי לאחרים, ועוד לא יצאו בביצועי על גבי דיסק. זאת משימה לא פשוטה לבחור 20 שירים מתוך ארסנל שירים עצום שיצרתי. אבל כיוון שאני קשוב כל הזמן לרחשי הקהל בהופעות, אני יודע מה הם יאהבו באוסף".




אתה עוד מאמין בפורמט של דיסקים?
"אני מודע לזה שהיום, בעידן הרשתות והתפתחות הטכנולוגיה, אנשים קונים פחות דיסקים, ובכלל מייצרים פחות דיסקים. אבל בכל זאת היה לי חשוב להוציא את האוסף על גבי דיסק, שאנשים יוכלו לשמוע באוטו או בבית. אומנם אשמח אם כמה שיותר אנשים יקנו את האוסף, אבל אני לא עושה את זה רק בשביל המכירות. אני רואה בכך שמירה על קשר הדוק עם הקהל שלי. אגב, את האוסף אפשר לרכוש רק בסטימצקי, או בהופעותי. בקרוב אני גם מתכנן להוציאו בפורמט אינטרנטי".

יש שירים שהקלטת בעבר ולא ביצעת שנים רבות?
"ודאי. גם אם יש שירים שלא ביצעתי הרבה זמן והקהל מבקש אותם בהופעה, לפעמים אני מבצע אותם בספונטניות. הכל בשביל שהקהל יהיה מרוצה".

מדוע חלף הרבה זמן מאז שהקלטת שיר חדש?
"האמת שבקרוב מאוד אני מוציא דיסק חדש שכולו שירים חדשים שלי. יש למה לצפות".

לדעתך אתה עוד מסוגל לייצר להיטים?
"אני חושב שכן. אני קשוב מאוד למה שקורה בסצנה, ועובדה ששירים שכתבתי לא מזמן כמו 'נשמתי' למאיה בוסקילה או אפילו 'לפעמים חלומות מתגשמים', הפכו ללהיטים".

האם היום יכולות להיווצר קלאסיקות?
"קשה לי להאמין. השירים בימינו טרנדיים יותר ומיוצרים אינסטנט. קשה לי לראות היום שירים שבעוד שני עשורים מישהו יזכור אותם".



השנה מציינים 20 שנה לזכייה של "דיווה" באירוויזיון. גם היום השיר הזה היה יכול לנצח לדעתך?
"ברור. אין לי ספק. 'דיווה' היה שיר טוב והביצוע שלו טוב. עד היום, כשאני רואה את דנה אינטרנשיונל מבצעת אותו, אני מבחין שהקהל מתלהב כאילו ביצעה אותו לראשונה. זה שיר שאין לו גיל והוא רלוונטי תמיד".

האם לישראל יש היום סיכוי לזכות באירוויזיון?
"עם שיטת השיפוט והשירים ששולחים בשנים האחרונות – מעציב אותי לומר שלא".