לאחר הבלדה המרגשת "כמה אהבנו", ליאור נרקיס מוכיח בפעם המי יודע כמה שהוא מלך החפלות של ישראל, אשכרה חבר, ללא דאווינים, ללא חיקויים וללא התפלספויות מיותרות.
אני מודה, מבחינה טקסטואלית, השיר, העוסק בחיי הבילויים בתאילנד, לוקה בחסר מאד: הוא כולל חריזה מאולצת וחפיפניקית ונטול כל אתגר אינטלקטואלי ולו מינימלי שיכל להפכו לשיר שיזכרו אותו יותר מעוד חודש.
עם זאת, הלחן הקליט והקצבי לצד העיבוד המוזיקלי החדשני והעכשווי של Vivo וכן הביצוע האנרגטי של נרקיס הפותח את השיר במשפט: "אומרים לי יא ליאור כל המדינה דורשת נו תביא כבר להיט חצי מזרחית", די "מחפים" על הדופי הטקסטואלי ודי מוציאים את נרקיס "מידי חובה" ומוכיחים כי בחפלות ובשמירה על הקו הים תיכוני – הוא עדיין נותר מהבולטים בתחומו.
התרעות פיקוד העורף