על אף טקסט הומוריסטי, ריאליסטי ובעיקר ישראלי מאוד ועל אף ביצוע תוסס כתמיד של קוממי ששומר עוד על הקו המוזיקלי הנוח לו, השיר לא מצליח כל כך להתרומם מבחינת הלחן ובעיקר הפזמון, שנשמע די מונוטוני ודומה לשירי הקצב הקודמים של קוממי (מעין הכלאה בין "יום בלי עבודה" ו"בלי שקל בכיסים").
אמנם הכוונה והרעיון לרכב על גל חגיגות ה-70 למדינה מבורך, אך חוסר המקוריות היא שתפגע, לצערי, בזינוקו של השיר והפיכתו לשיר שייזכר גם ביום העצמאות הבא. פספוס.