"אימהות ואבות, אתם הרגתם אותי":כמו מאהב בוגדני שסרח, במילים אלו ממש, חזר לזרועותיי בסוף השבוע אביב גפן כשפתח את ההופעה המאה מיליון שלו, ועלה על הבמה של הלייב פארק בסופרלנד בראשון לציון ו בשיר " אלימות" מהדיסק הראשון שלו "אור הירח". בין רגע התפוררו חומות ההגנה שלי וחזרתי להיות עוללה בת 12 שמאמינה לכל מילה וצליל שיוצאת ממכונת הכסף המשומנת והמחושבת שחשבתי שניצחתי. אין ספק שעדיין יש לו את זה. לאביבוש, אין ולא היה עדיין אמן שזכה לכזאת הערצה חסרת גבולות בארץ כל כך קטנה.

הוא היה אהבת נעוריי הראשונה. דיברתי איתו דרך השירים, נישקתי אותו דרך המסכים, חיכיתי בציפייה לגיליון החדש של מעריב לנוער שהבטיח כפולה של מילות הדיסק החדש והחבאתי מתחת לכרית כמו גנבת, כי ידעת שיש בהם מילים אסורות שמגלות את טיבו של עולם.

את כל כאפות הילדות שלו , בהן הוא לא התבייש, הוא ניתב לשירים שנגעו בכל מי שהציץ ונפגע, ההורים שלנו פחדו ממנו, אסרו עלינו להקשיב למילים שלו .אביב גפן היה עבורם בעיה קיומית.

וכמו כל לב שנפתח, זה זה מכאיב שכן הוא, אבי הרגש ומלך העצב, חזר לזרועותיי בדיוק רגע לפני שהוא עומד לשתף פעולה עם הנמסיס הפופולרי והשמח שלו ,זה שההורים שלנו דווקא אהבו לשמוע. בואו נעשה קצת סדר: בסוף הניינטיז כשאביב שלט ללא עוררין ואייל גולן רק התחיל להתפרסם עם הלהיט "גשם" מהדיסק הראשון שלו התיכונים בארץ ישראל התחלקו לשניים- הפריקים שאהבו את אביב גפן גזרו חולצות ושמו שרשרת "פיס",לצווארם והערסים שאהבו אייל גולן וללכת מכות.

יהיה לכם קשה להאמין, אבל אז לא היה בזה עניין עדתי אלא עניין של טעם מוסיקלי ומרד חברתי וכל הפולטיקלי קורקט שבעולם לא יכול לנסח את חבירתו של אביבוש לאיילוש בשום דבר אחר מלבד בגידה . בגידה במרד לטובת פופוליזם, בגידה בלב לטובת כסף , בגידה בצעירים לטובת מבוגרים וילדי אינסטוש וחרטוש.

"אתם חשבתם שלא אלך בבוץ- אם תרביצו לי" - הוא ממשיך. "אח , כמה אירוני" "עכשיו אתה המבוגר הא? בוגד. תיכף תתחיל לשים כיפה , לא שיש בזה משהו רע", אני ממלמלת בכעס מתחת לשפם - ומיד מצטרפת כהיפנוטית חסרת תקנה לשירה, "ולמה הדתיים נראים מסו-מ - מים??".

לא רק אני שרויה הייתי בהיפנוזה לאורך כל ההופעה ושכחתי את כל הביקורת, אלא עוד אלפי איש לצידי שגם קטפו את הפרחים האסורים וחייכו בטיפשות מול הקונפטי שהתפוצץ עלינו במקום הזיקוקים וזרנוקי המים בלילות צמח המופלאים ובערד שאחרי האסון. ההופעה עצמה, טובה ומרגשת ככל שהייתה, הייתה גם היא בנויה בסגנון תכנית טלוויזיה סטייל " לילה גוב" פינת "חיים שכאלה", אביב גפן מספר על עצמו, מספר על אמנים שהשפיעו עליו ומזמין אותם לשיר איתו, מחליף בגדים וחושף פטמות.

חלק מהאורחים שרו שירים שלו, כמו זהבה בן שביצעה איתו את " עורי עור", וחלק ביצעו את שלהם, כמו מיקאגי, סולן להקת "נוער שוליים", שהתרגש כמו ילד לבצע את "כמה ענוג הוא". או הזמר ואדם שהגיע והשתולל היישר מבית החולים עם " אין מוצא". עוד עלו לבמה גידי גוב ,דני סנדרסון, דני בסן ,יזהר אשדות וברי סחרוף, את כולם מסתבר הכיר אביבוש מאז שהיה תינוק עם מוצץ, כך לדבריו . בלט בהיעדרו: אייל גולן.

השתולל היישר מבית החולים. צילום: יח"צ

"אל תשכחי שאהבת אותי אל תשכחי", כמו מתחנן אליי אביבוש בשיר "סוף העולם" כשאני כבר מרוסקת רגשית וקרועה מרוב אהבה וכעס. "אני לא שוכחת אביבוש , אני לוחשת לו "אבל תראה באמת את הרחוב איך הוא ריק, למה אתה לא אומר על זה כלום?".

'ילד סינטטי כבוי מול מסך שדולק" מחרה- מחזיק אחריו ברי סחרוף - "נו, תראו את כל מעריצי דה וויס שמצלמים אתכם בפלאפונים במקום להחזיק נרות", אני יוצאת מגדרי". הם בכלל לא יודעים את המילים - זה לא מרגיש לכם מוזר? תגידו להם משהו, שברו איזה גיטרה"

אביב גפן לא טיפש הוא יודע שסוד הקסם שלו טמון בעברו הנוסטלגי . כבר עתה הוא עובד במרץ על סדרת טלוויזיה שתיקרא " שנות הירח" שתפקידה לפרוט לדור שלנו האבוד עוד קצת על המיתרים, אבל אולי שכח אביבוש שחסד נעורים לעולם לא יהיה תחליף לאהבת אמת . השירים שלו הפכו להמנונים של דור שלם וצמא שחשב שהוא דור מזוין, אך גדלנו כולנו כדי להתפכח ולהבין שהדור המזוין הוא למעשה הדור של אביב גפן. הדור של אייל גולן, יורם זק, ושאר קברניטי הטלוויזיה שלנו שפורטים על רגשות אמיתיים של ילדים. אז הילדים האלה גדלו והם באמת רוצים שינוי .

רוצים שינוי: אביב גפן מוטט לי את חומות ההגנה וחזרתי לזרועותיו

20 שנה לקח לעינת אוליבייר לחזור ולגעת בפצע הפתוח של אהבת נעוריה .זה נגמר בהתרסקות רגשית ולב קרוע מרוב אהבה וכעס. בלט בהיעדרו: אייל גולן