הנסיעה היא גם הזדמנות לתיקון עבור ארבעת הפוסט־טראומטיים. עכשיו הם כבר בשנות ה־30 לחייהם, אבל עדיין, כמו רבים בינינו, נשארו ילדים ועוסקים בעיקר בבריחה: משה אשכנזי פתח חומוס בבוגוטה; מיכאל אלוני הוא "הימלר" - פרסומאי מצליח וקפוא; נדב נייטס הוא האח הדתי שמנסה לחנך את הדור שלא ידע את רבין; ותומר קאפון מגלם את האקס שלא מפסיק לסבול מחוסר הוודאות שנלווה למותה המסתורי של אהובתו. אותו קאפון, אגב, מגלם דמות דומה בדרמה היומית "פולמון" של HOT, שגם נפתחה בסצינת מלחמה, וגם בה הדמות חווה הלם קרב ובורחת לתאילנד.
השפעת הצבא על הטיול שאחריו מהווה כר פורה לדרמות רק שהפעם הדרמה לא נשענת רק על הומור תרמילאי, ישראליות חפיפניקית ו"יהיה בסדר"; אלא מעזה להישען על הפוסט־טראומה; לבטא את הכאב החד, החריף, האמיתי והשורף של החיים שלנו כאן; ולתת לכל זה סוף־סוף מקום. "בשבילה גיבורים עפים" זו הדוגמה לאיך אפשר לעשות את זה הכי טוב.