במהלך לימודיו הוא חלק דירה עם ידידתו רוית פררה, מנחת תוכנית הנוער הטלוויזיונית המיתולוגית "תוסס". "היה לה ראש מוזיקלי חדשני ומאוד פתוח", מספר להב. "כשרוית חזרה מטיול באנגליה, היא הביאה לי שתי קסטות: של EMF ושל Happy Mondays, שייצגו את תחילת מהפיכת הרייב של מנצ'סטר. זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי מוזיקת רוק שאפשר לרקוד אותה. התחלתי לעבוד על מוזיקה בסגנון וקיבלתי הזדמנות להקליט שיר שנקרא 'מטפטפת ונמסה' לדיסק אוסף של מוזיקת אינדי מקומית. החלטתי להקליט אותו תחת שם הבמה 'התפוצצות הצבע'".
כדי להקליט את השיר חיפש להב גיטריסט, וכשלא מצא פרסם מודעה בעיתון העיר. מי שענה עליה היה תיכוניסט בן 17 בשם אורן ברזילי. "השמעתי לו את השיר, הוא גילה התלהבות וניגן את כל הגיטרות".
לאחר שהשיר יצא - ולא עורר עניין מיוחד - לפררה הייתה הצעה מפתה. "רוית הייתה המנהלת האומנותית של מקום ברחוב יורדי הסירה בתל אביב שנקרא 'העלייה השנייה'. היא קבעה לי הופעה בתוך עשרה ימים, לפני שבכלל היה לי הרכב. היה לי בבית מחשב אטארי 1024, שהייתה בו אחת מתוכנות הקיו בייס הראשונות בעולם והייתי מכין בעזרתה סקיצות להופיע איתן".
ואז, במקרה - או שלא - נפגשו שוב להב וברזילי. "נכנסתי לחנות תקליטים בשינקין ומי יוצא מהחנות באותה שנייה? אורן, הגיטריסט היחיד שהכרתי באותה תקופה. הצעתי לו להצטרף אלי להופעה במועדון. הוא הסכים מיד והתחלנו לשבת על החומרים: הוא על גיטרות ואני על המחשב והשירה".
"הייתי בדיוק בסוף התיכון", משחזר ברזילי. "בכל בוקר הייתי מגיע לשי כדי לעבוד על שירים. שי היה מתכנת את כל הדברים ואני הייתי מנגן על גיטרות, וככה למעשה כתבנו את שירי האלבום הראשון של הקספרים".
"בכל יום הייתה לנו סקיצה של שיר אחר", מוסיף להב. "אחרי שבוע כבר היו לנו ביד את כל הסקיצות של האלבום הראשון. אורן הביא לחזרות גיטרות עצבניות יותר ממה שהכרתי, והוא פתח לי את הראש לכל ההשפעות המוזיקליות שעיצבו את הסטייל והסאונד שלנו".