לצידה של דנה, התארחו גם רבקה מיכאלי וחנה לסלאו, שתרמו נופך מיוחד לפן האמנותי.
אני חייב להודות שבצפייה ראשונה די התקשיתי לעכל את הקליפ הנועז, האמנותי והמיוחד הזה שמציג פתיחות שיוויונית ומינית ברמה גבוהה ומביא במקוריות ובסקרנות את הביטוי לחופש טוטאלי של דעה, גוף ונפש. הקושי שלי נבע אולי מתוך שמרנות אישית ואולי מתוך העובדה שעד כה לא צולם בארצנו קליפ בחופש אמנותי כזה גדול ומעורר התפעלות.
מה שפחות אהבתי היה העיבוד המחודש והעכשווי לשיר "דיווה", שכן אמנם חידוש ורענון המקור זה טוב, אבל אני חושב שההפקה המוזיקלית העכשווית והאיטית די האפילה על משמעות המילים של יואב גינאי, הלחן של צביקה פיק והביצוע של אינטרנשיונל בעצמה ועשתה למקור "עוול".