"גדלתי על שירים עבריים בשכונת יד אליהו בתל אביב, ולימים התברר לי שמי ששרה את רובם, הייתה המלכה, שושנה דמארי, והוריי, יוצאי תימן וחאלב שאהבת השירה טבועה בהם, הנחילו לי אותה", מספרת שקד־גולן.
"אם שואלים אותי מה אני, אני אומרת 'זמרת עם'. כלומר, זמרת נשמה ששרה מוזיקה מאוד שורשית, שבה השפה מאוד חשובה. בגלל זה כל כך קשה לי להתחבר לשירים עכשוויים, שבהם לדעתי השפה פחות מושקעת. אומנם שירים כמו 'טודו בום' אולי יפים ונחמדים, ומאוד מקפיצים ומרימים, אבל כשמחפשים שירה שיש בה אמירה, תמיד חוזרים לשירים של פעם, שבהם יש משמעות למילים וללחן".
היא תושבת קריית אונו, נשואה ואם לשלושה וכולם מנגנים ושרים. שקד־גולן נעה בהופעותיה בין שירי ארץ־ישראל לבין שירי הדיוות הגדולות מהחיים כמו מרסדס סוסה, ומופיעה גם בשירה קלאסית. היא יוצאת החודש בסדרת קונצרטים עם התזמורת הקאמרית, ותבצע את מיסה קריאולה מאת אריאל רמירס.
התרעות פיקוד העורף