המפיק הניו־יורקי שלה השווה אותה לביורק, לג'וני מיטשל ולקייט בוש, אבל הזמרת מיקה הרי, שעומדת לפני הוצאת אלבום בכורה, מנסה לשמור על צניעות ומספרת מדוע חזרה הביתה אחרי שבע שנים בתפוח הגדול. "מיקה היא אמנית נדירה שנשמעת לגמרי מוכרת, ועם זאת קשה להגדירה או לאפיין אותה בקטגוריה מסוימת. היא מפגינה את אותה מקוריות חסרת מעצורים כמו ביורק, ג'וני מיטשל וקייט בוש", כך אמר מט פירסון - המפיק הניו־יורקי המעורב בהפקותיהם של אמני ג'אז כמו פט מת'יני, ג'יין מונהייט, ג'ושוע רדמן וברד מלדאו, על הזמרת הישראלית מיקה הרי - שאלבום הבכורה שלה בהפקתו עומד להופיע בקרוב.

הרי, שתקיים מחר ב־14:00 חזרה פתוחה בבית היוצר בנמל תל אביב, לקראת השקת אלבומה בפריז בסוף החודש בחברת BMG, משתדלת לא לצאת מגדרה נוכח דבריו של פירסון, ש"ממש גרמו לי שוק, מפני שאני לא מאמינה שאני ראויה להשוואות כאלה".

"אני לא מאמינה", אומרת הרי בצניעות בלתי מוסווית, אבל When Morning Comes, שיר ראשון מהאלבום הצפוי שייצא בקרוב בשירתה המלאכית, התקבל כאן בהתפעלות גורפת. "זה שיר של ניגודים", מבהירה הרי. "לעומת כל המתיקות המתכרבלת שעולה ממנו, יש בו גם חוזק והפגנת עצמאות, ומה שהיה חשוב לי זה שלא ייצא ממנו משהו רומנטי ודביק".





זה הקו של האלבום שלך?
"גם. אומנם לא ישמעו ממני שירי כסאח, אבל לא בהכרח שמהשירים האחרים באלבום תצא מתיקות כזאת, ויש אצלי מקום גם לחומר יותר דרמטי".

לצאת עם לחן כה ענוג בעידן הטודו בום זה די לשחות נגד הזרם, לא?
"יכול להיות. לדעתי, על אמן לעשות מה שהוא מאמין בו ולשיר מתוך המקום האמיתי שלו, ולאו דווקא לחפש לשחות עם הזרם".

הרי כתבה את רוב החומר באלבומה, שהאווירה בו מוכתבת במידה רבה על ידי עיבודיה של החלילנית הדר נויברג, חברתה מימי ניו יורק. "נגינת החליל, שנוכחת באלבום, נותנת לו צבע מסוים", סבורה הרי. "לשבחה של הדר ייאמר שנגינתה לא מתחרה בשירה, כפי שקורה לא פעם, אלא תומכת בה".

הרוגע בשירתה של הרי (32) נובע אולי מהמקום שבו נולדה – קריית טבעון. היא גדלה במשפחה שורשית וחובבת מוזיקה, ומופיעה מנעוריה. בצבא שירתה בתזמורת צה"ל. "שרתי שם הרבה משירי ארץ ישראל הישנה והטובה", היא מספרת, "בעיקר שרתי אינספור פעמים את 'התקווה' בטקסים רשמיים".

הקריירה האזרחית שלה, מיד אחרי שנפרדה מהמדים, החלה בחריקה מסוימת. "הזמינו אותי לאודישן ל'כוכב נולד' עוד כשהייתי חיילת", היא מספרת. "אין לי מושג מה חיפשתי שם. קראו לי, אז באתי מתוך סקרנות. אי־שם באמצע מצאתי את עצמי בחוץ. אבל מבחינתי זו הייתה חוויה מצוינת, כי למדתי שם המון, בוודאי בכל הנוגע להופעה בטלוויזיה".

איך עם כל האיכויות שלך לא הגעת לשלב מתקדם בתוכנית?
"נראה לי שהגעתי לשם ברגע מאוד מבולבל מבחינה מוזיקלית, כשעדיין לא הייתי מגובשת, ולמעשה הייתי בשלב של חיפוש. כבר הייתי מאורגנת לקראת הנסיעה ללימודים בניו יורק, כשבאופן ספונטני מצאתי את עצמי בריאליטי".




ניו יורק?
"אכן. זה היה החלום האמיתי שלי, מה גם שקיבלתי מלגה ללימודים ב'ניו סקול' שהיו מאוד משמעותיים לגביי, אם כי משקל לא פחות היה לעצם החיים בעיר המדהימה הזו באותה תקופה".

בתפוח הגדול, הרי שיתפה פעולה עם אמנים ישראלים, שיוני רכטר הוא הנודע ביניהם, וזכתה לחבור אליו בהופעותיו שם. "עשיתי עם יוני כמה סיבובי הופעות ולמדתי ממנו המון", היא מעידה. "מבחינתי, זו זכות ענקית לשתף פעולה עם אמן בשיעור קומה כשלו, מה גם שגדלתי על המוזיקה שלו, שהיא בדם שלי".

כיצד תסכמי את החוויה הניו־יורקית שחווית בשבע שנותייך שם?
"אין מילים לתאר את העושר האמנותי שהעיר הזו מעניקה. לא הסתפקתי רק בלימודים ובהופעות שם, אלא שלצד התואר במוזיקה למדתי לתואר בפילוסופיה, בשביל הכיף וכדי לפתוח את הראש".

מה בסופו של דבר החזיר אותך לארץ?
"מקצועית, הרגשתי שמיציתי שם. בחופשת מולדת פגשתי את בעלי, אהוד מנהלל, שהוא אהבת חיי ואבא של טובי, בננו בן העשרה חודשים. מה ששבר אותי סופית היה החורף השביעי שלי בניו יורק, שהיה קשה מנשוא".

כשחזרה הביתה, הוחתמה הרי על ידי המפיק אשר ביטנסקי, מגלה הזמרות נתנאלה, נורית גלרון ואחינועם ניני, שמאמין בה. מכאן, איך אומרים, השמיים הם הגבול.