הרי, שתקיים מחר ב־14:00 חזרה פתוחה בבית היוצר בנמל תל אביב, לקראת השקת אלבומה בפריז בסוף החודש בחברת BMG, משתדלת לא לצאת מגדרה נוכח דבריו של פירסון, ש"ממש גרמו לי שוק, מפני שאני לא מאמינה שאני ראויה להשוואות כאלה".
"אני לא מאמינה", אומרת הרי בצניעות בלתי מוסווית, אבל When Morning Comes, שיר ראשון מהאלבום הצפוי שייצא בקרוב בשירתה המלאכית, התקבל כאן בהתפעלות גורפת. "זה שיר של ניגודים", מבהירה הרי. "לעומת כל המתיקות המתכרבלת שעולה ממנו, יש בו גם חוזק והפגנת עצמאות, ומה שהיה חשוב לי זה שלא ייצא ממנו משהו רומנטי ודביק".
הרי כתבה את רוב החומר באלבומה, שהאווירה בו מוכתבת במידה רבה על ידי עיבודיה של החלילנית הדר נויברג, חברתה מימי ניו יורק. "נגינת החליל, שנוכחת באלבום, נותנת לו צבע מסוים", סבורה הרי. "לשבחה של הדר ייאמר שנגינתה לא מתחרה בשירה, כפי שקורה לא פעם, אלא תומכת בה".
הרוגע בשירתה של הרי (32) נובע אולי מהמקום שבו נולדה – קריית טבעון. היא גדלה במשפחה שורשית וחובבת מוזיקה, ומופיעה מנעוריה. בצבא שירתה בתזמורת צה"ל. "שרתי שם הרבה משירי ארץ ישראל הישנה והטובה", היא מספרת, "בעיקר שרתי אינספור פעמים את 'התקווה' בטקסים רשמיים".
הקריירה האזרחית שלה, מיד אחרי שנפרדה מהמדים, החלה בחריקה מסוימת. "הזמינו אותי לאודישן ל'כוכב נולד' עוד כשהייתי חיילת", היא מספרת. "אין לי מושג מה חיפשתי שם. קראו לי, אז באתי מתוך סקרנות. אי־שם באמצע מצאתי את עצמי בחוץ. אבל מבחינתי זו הייתה חוויה מצוינת, כי למדתי שם המון, בוודאי בכל הנוגע להופעה בטלוויזיה".