אם בעבר חיבורים מוזיקליים בז'אנר נועדו כדי לסקרן ולהביע חדוות יצירה משותפת (כמו למשל "שלומי שבת וחברים" או חיים משה ויואב יצחק ב"עד סוף העולם"), הרי שבשנים האחרונות זה מצטייר בעיניי כסוג של עוגן הצלה לזמרים שמנסים להמציא עצמם מחדש ולתת "פוש" לקריירה שזקוקה לחיזוק כלשהו.
הראשונות שהתחילו עם זה היו מרגול וזהבה בן, שלפני חמש שנים חברו יחד לאחר ששתיהן די נמצאו בשפל של הקריירה (מרגול בגלל פרשיית האיומים ובן בגלל בעיות כלכליות). החיבור בין שתי הדיוות הפך להצלחה מסחררת ודי הוכיח את עצמו כשהוא נתן לשתיהן קו זינוק משודרג לקריירה.
פרץ, מצידו, השתמש בטרנד הזה לראשונה באופן בולט כשחבר לעומר אדם למופע משותף מצליח שהוליד בין השאר את הלהיט "היא רק רוצה לרקוד", מה שאפשר לו להמציא עצמו מחדש בטרם עלה על הגל הלטיני עם "קרמלה" ו"כוס של יין".
התרעות פיקוד העורף