בשיר, אותו מגישה ביטי בצורה אמיתית, אותנטית ומדויקת, היא שופכת את נשמתה על המיקרופון ופותחת את כל הצלקות משיברון הלב שחוותה. הזמרת הצעירה מציגה יכולות ווקאליות מעולות ויותר מגובשות מבעבר, לא נופלת לטרנדיות וממשיכה את הקו האיכותי והמסקרן שהחל (עבורי לפחות) עם "קהירו", הסינגל הקודם שלה.
ביטי שרה על אהבה שהייתה ואיננה, על פרידה כואבת מנשוא שהותירה בה משקעים והולמת ברגשותיה עד היום, אך עם זאת, מבינה שהפעם הלבד לא נעים, אך עדיף עבורה.
המילים שכתבו מורן דוד (שגם הלחינה), עידו אוחיון והדס כהן הולמות היטב את מידותיה של ביטי ששוחה בשיר בטבעיות. ההפקה המוזיקלית של סתיו נחמיאס שומרת על קו עדכני, חדשני ולא שבלוני, וכל אלו למעשה פותחים לביטי את תחילת הקריירה בליגה של "הגדולים".