כך, למשל, במהלך השיר פוגש אדם ליידיבויז בתאילנד ("וגילינו בתאילנד שהבנות לא בדיוק בנות"), מתמסטל עם חבריו בערב בילוי ("יצאנו מסטולים לשרוף את כל הרחבות"), נזכר בימי הצבא ("אז החזקנו את הרובים זה נראה רחוק, זיכרונות ורודים אנשים בצבע ירוק"), מתאהב ומתאכזב ("נפצענו קשה בשדה הקרב של האהבות") ונזכר בערגה בימים עברו ובחברי האמת שעדיין נשארו לצידו.
בשיר מייצג אדם את הצבר הצעיר העכשווי: זה שלא חושב על הנאות הרגע, זה שאחרי צבא נוהג לנסוע לחו"ל, "לדפוק ת'ראש" ואורח החיים שלו הוא בילויים, סקס ואלכוהול. זה שהולך אחרי החבר'ה ולא אחרי עצמו. הוא לא משקיע מחשבה בלהשתקע, להתמסד, לפתח קריירה, עתיד, לימודים וכיוצא בזה: הוא מציג את תרבות ה"כאן ועכשיו".
הטקסט, שחיבר אליה רוסיליו, מתאר את ריאליזם הנעורים הישראלי בצורה מדויקת להפליא ומכביר במטאפורות ("ואז הגיע אוגוסט שהמיס לנו את הכאב, כמה בחורות עשו לנו מדורות בתוך הלב"), אם כי הבית השני, שעוסק בסטלה ואלכוהול, אולי לא חינוכי יותר מדי לנוער שצורך שיריו של אדם ומוצא בו מינימום גורו. למרות זאת, עבור הדור הצעיר שהוא קהל היעד העיקרי בשיר, הוא משרת היטב את המטרה.
הלחן, פולק ישראלי עם נגיעות אתניות פרי מוחה של סתיו שמש, שוחה היטב עם המילים ומצליח לאפיין אותן בצורה מלודית ומרגשת למדי, כשעל כל אלה מנצח ביצועו המעולה של אדם שבפזמון פשוט "מתפוצץ" בשיר ומציג לראווה (בפעם המי יודע כמה) את איכויותיו הווקאליות. למעשה, שירתו של אדם היא זו שבעצם מצילה את השיר מבנאליות.
בשורה התחתונה, בהאזנה חוזרת ונשנית לשיר, לא אגיד שהוא קליט בצורה מיידית. הוא לא תופס את האוזן משמיעה ראשונה או אפילו רביעית. כמו כן, גם לא אגיד שהוא בר סיכוי להפוך לשיר השנה אלא מדובר בשיר אינסטנט, שיר נוסחתי וגימיקי שנועד להפוך ללהיט רשת ענק (מיליוני צפיות והאזנות רדיו) אך קרוב לודאי שידעך עם השיר הבא. לפעמים צריך גם שירים כאלה בעידן הממוסחר. הייחודיות של אדם, שהוא יכול לייצר גם להיט רגעי וגם להיט ארוך טווח (כדוגמא "אחרי כל השנים") וזה חלק מהקסם שבו.
התרעות פיקוד העורף