"השטן בשיר הוא אדם אמיתי שמצטייר בעיניי כשטן", טוענת רוני אלטר על Devil’s Calling, סינגל ממיני־אלבום בינלאומי ראשון שלה, ומוסיפה: "אני פחות אוהבת לפרק שיר לגורמים ולהסביר אותו, אבל בפירוש יכולה לומר שהשיר הוא על סיפור שקרה לי כשהייתי קטנה".



אומנם השיר עוסק בשטן ומעלליו, אך למעשה האזנה לו חושפת יצירה מלאכית: המקצב הפופי הקליט שתופס את האוזן משמיעה ראשונה מתמזג היטב עם שירה מדויקת ומתקתקה באנגלית, שמצליחה למזג היטב בין מלודיה טובה לליריקה סיפורית ואישית.




"השיר, כמו כל השירים שכתבתי בשנתיים האחרונות, נולד בתקופת מגוריי בפריז", היא מספרת. "אני מרגישה שהריחוק מהבית השפיע מאוד על הכתיבה שלי, והרבה מהשירים שנכתבו בתקופה הזאת עוסקים בתחושות הזרות, בעבר ובעתיד שלי".

אלטר (36), בתם של המוזיקאי־מפיק-במאי־תסריטאי נפתלי אלטר והשחקנית אירית אלטר, פרצה לראשונה לתודעה בראשית שנות ה־2000, כשהקליטה שני דואטים עם אריק איינשטיין ("חיוורון", "פרידת המלח"); ובמרוצת העשור שיתפה פעולה עם ההרכב "מטרופולין" (הדואט עם דנה ברגר "לישון בלי לחלום"), דואט עם דודו טסה ("מעליות") ועוד.



במרוצת הזמן הוציאה שני אלבומי סולו משובחים: "כיס אוויר" (2010) בעברית ו־Go Wild באנגלית (2014). ב־2012, כשהיא בשיא העשייה בארץ, החליטה לעקור לפריז עם בן זוגה, הצלם עמית ישראלי, שם מצאה בית בשש השנים האחרונות.

"הגעתי לפריז עם בן זוגי, צלם אופנה מחונן", היא מספרת."בעיקרון, הגענו לחצי שנה. רציתי לקבל השראה לכתיבת האלבום השני שלי וזה אכן קרה. העיר הזאת, יציאה מאזור הנוחות, הוציאה ממני דברים שכנראה היו חבויים בי. עד שהגעתי לפריז, לא ממש הלחנתי שירים, רק כתבתי טקסטים. ופתאום כאן, בסטודיו הביתי הקטן שבניתי לי, גיליתי שאני גם יכולה ואוהבת להלחין. איכשהו קרה שאנחנו כאן כבר שש שנים".

למה דווקא פריז?
"אנחנו מאוד פרנקופילים במשפחה. גם אחותי הגדולה גרה כאן קרוב ל־30 שנה, כך שהגעתי לכאן הרבה מאז שהייתי ילדה וכבר הכרתי את פריז. וגם בגלל בן הזוג שלי, שהוא צלם אופנה, ותעשיית האופנה בעיר הזו היא גן עדן לכל צלם".

אז המניע העיקרי לא היה לפרוץ בחו"ל?
"לא. התכלית הייתה לקבל השראה וליצור. התחלתי ללמוד צרפתית בסורבון ובין היתר ללמד עברית. מובן שהיה לי חשוב להופיע איפה שרק אפשר. עם השנים התחלתי להכיר כאן עוד ועוד אנשים בתעשייה, ובחורה בשם ארמוני, שעשתה לי יחסי ציבור להופעות בפריז, ארגנה לי פגישה עם צייד כישרונות בכיר בלייבל של וורנר".




הפגישה עם וורנר, אחת מחברות התקליטים הגדולות בעולם, שינתה את הקריירה המקצועית של אלטר מקצה לקצה. "זו הייתה פגישת החלומות", היא מתארת. "היה לנו חיבור מיידי ומטורף. גילינו שאנחנו אוהבים בדיוק את אותה מוזיקה. נציג הלייבל הקשיב לכל הסקיצות, בזמן שאני יושבת מולו, ופשוט אמר שהוא מאוהב. למחרת הוא התקשר ואמר שהם רוצים להחתים אותי. כמעט התעלפתי".

לדברי אלטר, המיני־אלבום הבינלאומי הראשון שלה, הנושא את שמה, כבר יצא בצרפת לפלטפורמות דיגיטליות, אך בארץ ייצא בקרוב. למעשה המיני־אלבום הוא מתוך אלבום בינלאומי ראשון, תחת הטייטל Be Her Child Again.

"האזנה למיני־אלבום נותנת, ללא ספק, הצצה לאלבום השלם", היא אומרת. "עבדתי על האלבום עם צמד מפיקים צרפתיים מוכשרים מאוד, וכמובן, כל הזמן המנהל האמנותי מהלייבל היה נוכח. הוא עובד בתעשייה המון שנים ויש לו ידע כל כך נרחב במוזיקה, שזה מדהים".

את מתגעגעת לארץ?
"ודאי שמתגעגעת, אבל דואגת לשמור על קשר יומיומי עם החברים והמשפחה, ומבקרת אותם לעתים קרובות בישראל. גם הם מגיעים לבקר בצרפת בתדירות די גבוהה".

מתוכננת לך הופעה קרובה בישראל?
"כרגע אין תאריך להופעה בארץ, אבל אני מאוד מקווה שאחרי הקיץ נצליח לקבוע אחת כזו. יש הרבה דברים מרגשים שמתוכננים אחרי הקיץ בצרפת, בין היתר הופעות. אני מאמינה שאצליח למצוא זמן לארגן הופעה בארץ, דבר שלא קרה הרבה זמן. ללא ספק, אני מתגעגעת לקהל שלי בישראל".