זהבה בן: "לא התחברתי למונח 'זמרת דיכאון' ולקיטלוג שזה עשה לי לתדמית"

הזמרת מציינת 30 שנות קריירה, שבהן ידעה קשיים והצלחות. כעת, עם שיר חדש ואלבום בדרך, הסינדרלה המזרחית של הניינטיז עדיין נזקקת לטיפת מזל: "נשארתי אותו אדם. מתחברים אלי בזכות הפשטות שבי"

דודי פטימר צילום: דודי פטימר
זהבה בן
זהבה בן | צילום: רון קדמי
2
גלריה

הלחן הטורקי של אורחאן והמילים העבריות של דני שושן הציגו סיפור סינדרלה אמיתי: צעירה בת 20 ממשפחה קשת יום מהפריפריה, שעושה את דרכה למרכז הבמה עם סיפור טרגי ועם אור אחד גדול בחייה: קולה המרטיט.

הקהל אהב לשמוע את זהבה בן ואימץ אותה לחיקו החם. גם התקשורת חיבקה את הברווזון שהפך לברבור, ו"טיפת מזל" היה ללהיט הראשון מתוך קריירה ענפה של הזמרת שידעה עליות ומורדות, אך תרמה לנו את אחד הקולות הייחודיים בישראל.

"השיר 'טיפת מזל' הפך עם השנים לקלאסיקה, וגם עבורי הוא בעל משמעות מאוד גדולה", מספרת בן בהתרגשות. "עד היום, גם אחרי 30 שנה, מבקשים את השיר בכל הופעה".

"בהתחלה כשהשמעתי לזהבה את השיר עם המילים של דני שושן, היא קצת היססה להקליט אותו. היא פחדה ממה שיחשבו, שהיא מתבכיינת ושהיא חושפת את סיפורה האישי יותר מדי", מספר אמרגנה לשעבר אלי בנאי. "ביקשתי מדני שיכתוב את השיר כסיפור אוטוביוגרפי על החיים הקשים שעברה זהבה ועל הרצון שלה להצליח כזמרת. בסוף שכנעתי אותה להקליט, וזה למעשה השיר שהתחיל את הכל עבורה. עבורנו".

לאורך השנים זכה השיר ללא מעט גרסאות כיסוי, בין השאר של נסרין קדרי, אלי לוזון והפרויקט של רביבו, מה שמעיד על השפעתו על המוזיקה המזרחית.

זהבה בנישתי (בניסטי) נולדה לפני 49 שנה בשכונה ד' בבאר שבע למשפחה מרובת ילדים. אחותה התאומה היא הזמרת אתי לוי. אביה, שמעון (סימון) בניסטי, היה זמר במרוקו, ובישראל הופיע בעיקר בקרב הקהילה המרוקאית. "גדלתי בבית שידע להעניק חום ואהבה. אבי ז"ל היה מוזיקאי, שהשריש לי את האהבה למוזיקה ואמא ז"ל טיפלה בענייני הבית", מספרת בן, "הייתי יכולה לשמוע אותו שר ומנגן שעות על גבי שעות. כיום אני מתגעגעת לזיכרון הזה, ויש בי רצון לשבת עם אבא שוב. מרבית מהדברים שהבאתי איתי לשירה, ינקתי ולמדתי ממנו. באר שבע זה הילדות, המשפחה והזיכרונות - תמונות שילוו אותי כל חיי".

כבר בגיל צעיר גילתה חיבה למוזיקה. "היה לי ברור שזה הייעוד שלי", היא אומרת. עוד בנעוריה הופיעה בפאבים מקומיים ובאירועים משפחתיים עם שירים טורקיים שספגה בבית.

באמצע שנות ה–80 הכתה את המשפחה הטרגדיה הראשונה: אביה האהוב נפטר. שנה לאחר מכן פקדה את בית משפחת בנישתי טרגדיה נוספת - אחת האחיות נפטרה מדום לב שנגרם משימוש במנת יתר. למרות האבל הכבד, זהבה מצאה במוזיקה מפלט ומזור, ואת מרבית זמנה העבירה בפנימייה בחיפה, לשם נשלחה בעקבות המצב המשפחתי הרעוע.

"פעם בשתי שבתות היה לזהבה חופש מהפנימייה, אז במוצאי שבת היא הייתה הולכת לבלות עם החברות שלה במועדונים מזרחיים, שם שמעו את המוזיקה הטורקית שאהבו", מספר בנאי. "באחת הפעמים הייתה לאומן שניהלתי, הזמר הטורקי אג'אר, הופעה במועדון 'גן עדן' בשדרות. לאותה הופעה הגיעה גם זהבה שאהבה אותו. חברות שלה ניגשו אלי ואמרו לי שזהבה יודעת לשיר יפה ושאני חייב לשמוע אותה. אמרתי באדישות: 'בסדר, אני מוכן'.

זהבה בן, להקת אתניקס, 1991. הליקון
זהבה בן, להקת אתניקס, 1991. הליקון | זהבה בן, להקת אתניקס, 1991. הליקון
תגיות:
זהבה בן
/
אתניקס
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף