"חברה שלי, באורח נס, נעמדה על רגליה, מיד אחרי. שאלתי אותה 'מה את עושה פה?', היא חשבה שמשהו לא בסדר, ואני אמרתי, 'איך את עומדת?' מיד אמרתי לה ש'אני שברתי את האגן'. הבנתי שאני גם בסדר בראש. הייתי מאוד עירני למה שקורה, לשמחתי זה היה אדרנלין שטשטש את הכאב, ולשמחתי הגדולה, באורח נס - לא היה כאב גדול. הצוות הרפואי הגיע מיד, כי היינו קרובים לבית החולים, ואחרי האדרנלין הגיע המורפיום, זה עזר להיות מטושטש".
"בחיים לא הייתי בחופש כזה ארוך מעבודה, של יותר מחודשיים. אמא שלי אמרה לי שהיא בחיים לא ראתה אותי נח כל כך הרבה. עוד עבודה, עוד עסקה, עוד פגישה. קחו לכם רגע, כי בכל שנייה יכולה להגיע וולבו. תגשימו את החלומות שלכם. זאת אחת מהמסקנות שלי מהשיקום שעברתי".
"המזל הגדול, אגב, שבשבועות הראשונים היה המונדיאל, אז היה לי מה לצפות ולעשות", הוסיף המגיש. "היו אלפי הודעות בכל הפורמטים האפשריים. בהתחלה, שהאצבעות שלי נראו כמו קבבוני טלה, החלטתי להקדיש רבע שעה בכמה שעות לענות לאנשים, והעובדה שאתה פונה לכל אחד ואומר 'אני בסדר, אהיה בסדר', זה משהו שעובד על התת מודע שלך".