בשנת 1987, שמע שלומי סרנגה בן ה־14 את "בדרך חזרה", תקליטו המופתי של גדול זמרי יוון, סטליוס קזנג'ידיס. האלבום הזה שינה את חייו של הילד התל־אביבי מקצה לקצה וגרם לו, לראשונה בחייו, להעז ולשיר ביוונית את שיריו של האייקון היווני.

בשנים שחלפו מאז, הפך סרנגה לסוג של קזנג'ידיס הישראלי, או במילים אחרות - שגרירה של המוזיקה היוונית בארץ. ב־1995, רגע לפני צאת אלבום הבכורה שלו ("ניחוח יווני"), פגש סרנגה את אלילו פנים אל מול פנים. עד כדי כך השפיעה עליו הפגישה, שאת אלבומו השלישי ב־1998 ("שר קזנג'ידיס") הוא כבר הקדיש לו.

בימים אלה יצא סרנגה במופע חדש תחת הטייטל, "בעקבות האגדה סטליוס קזנג'ידיס", בו הוא סוקר מוזיקלית את תחנות חייו של אלילו. המופע, שהתקיים שלשום (מוצאי שבת) במוזיאון תל אביב, מלווה בקטעי וידיאו נדירים (כולל הלווייתו של קזנג'ידיס וראיונות גנוזים איתו) ולרגע מפיח שוב חיים באגדה.



במופע השמיע סרנגה את מיטב להיטיו של קזנג'ידיס, שחלקם תורגמו בעבר לעברית והפכו במרוצת השנים לקלאסיקות ישראליות, כמו "הכל בגלל האהבה", "אלינור" ו"זינגוואלה", הפעם בשפת המקור - יוונית. למי שלא דובר או מבין את השפה (כמוני), הוצמדו לכל שיר כתוביות עם תרגום עברי.

התזמורת העשירה שליוותה את סרנגה ידעה להגיש בחינניות את הלחנים הנצחיים, בעיבודים מוזיקליים עדכניים והדוקים, אך עם זאת אותנטיים וכאלה שאינם מבזים את המקור. "הערב אני מגשים חלום חיים בלהופיע עם שיריו של קזנג'ידיס הגדול", אמר סרנגה והוסיף: "אני לא מרבה לדבר, אבל הערב אחרוג ממנהגי ואספר את סיפור חייו המרתק".

בין השירים שסחפו את הקהל, אפשר לציין את "וראכו וראכו", "מנדובלה", "פפלומה", "מנוליה", "מימולטה", "ברבא יאני" ועוד, שהתעטפו בקולו החם, החד־פעמי, של סרנגה, במה שהפך לחגיגה משכרת חושים לכל חובב מוזיקה ים־תיכונית בכלל ויוונית בפרט. זו הייתה שעה וחצי של הנאה יוונית המוגשת בכריזמה, כנות ואווירה מלאת נשמה.