"אתה קולט איך הזמן טס? דניאל הוא בגיל של השיר הזה!", אומר לב. "הזמן טס כשנהנים, ובעיקר כשממלאים אותו בתוכן ראוי ולא סתם מבזבזים אותו על שטויות. הזמן, שניתן לנו במתנה, ניתן לנו על מנת שנעשה, ניצור, ניטיב ולא רק לעצמנו, אלא גם לסביבתנו, לכלל. פעלתי כל כך הרבה ובכל כך הרבה תחומים שונים בזמן שחלף, מאז 'זה כל הקסם', עד שזה מרגיש לי כמו רגע, כהרף עין; מאלבום פלטינה והזכיות בפרסים השונים, דרך 'ימים טובים' והחלוציות האלקטרונית של RBS (ההרכב אלקטרוני שבו היה חבר - ד"פ) והאקטיביזם החברתי".
בואו נחזור במנהרת הזמן לסוף שנות ה־90, או ליתר דיוק, לשנת 1998. איש תקשורת ומוזיקאי בשם נמרוד לב, מגיח משום מקום עם אלבום בכורה ("אין חלום אחר") שבו נכלל "זה כל הקסם": דואט קסום שהקליט עם זוגתו דאז, השחקנית אורלי פרל. השיר תפס כאש בשדה קוצים והפך ל"שיר השנה" במצעדים השנתיים, כשלב עצמו קוטף את תואר "תגלית השנה".
"האמת היא שדי תסכל אותי ש'זה כל הקסם', בלדה רומנטית שקטה שלא הרגשתי שמייצגת אותי, הפכה ללהיט אייקוני", הוא מודה. "רציתי להיות קשוח ומחוספס, אבל חברת התקליטים שמה את 'זה כל הקסם' בפרונט, ולא את '7 שורות על פלא הירקון' מהאלבום, והתעקשה להבליט את הפן הרומנטי שבי. ניסיתי להתנער מזה ככל האפשר, אפילו הרחקתי עד למוזיקה אלקטרונית. אני תופס עצמי כיוצר ורסטילי ששוחה היטב בז'אנרים השונים, ואוהב להתנסות בהם, ובעיקר לערבב אותם לעניינים חדשים שנוצרים מחיבורים לא צפויים".
"עשיתי הכל כדי להתרחק מהקלסיקאי המעודן שהייתי. אני אוהב את השיר מאוד, אבל רק השנה נפל לי האסימון בנוגע לסוד קסמו של 'זה כל הקסם': הוא נכתב ומבוצע בגיטרה קלאסית. הקסם טמון בחיבור ביני לבין הגיטרה וברבדים העמוקים שהיא מצליחה להוציא ממני, עמוק מתחת לפני השטח. ואולי זה מה שהפחיד אותי בעצם, וממנו ניסיתי להתנער. מהפן החשוף שהיא מביאה איתה. רק אני והיא, בלי שום פירוטכניקה מסביב, שנועדה ומסוגלת להסוות חולשות וחוסר שלמות. אולי חששתי להיות חשוף לעיני כל".
התרעות פיקוד העורף