פול מקרטני חי. שלא לומר, חי מתמיד. היום הוא מוציא את אלבום הסולו ה–17 שלו, "Egypt Station" (הליקון), וכבר חודשים שאי אפשר לפתוח מגזין מוזיקה בלי להיתקל בפרצוף החייכן שלו, החוגג את העובדה שהוא עדיין כאן, עדיין מעניין מישהו, עדיין משפיע ועדיין נחשב לאגדה. בגיל 76 הוא פעיל מתמיד.
בחודש יוני שחרר מקרטני שני שירים מאלבומו החדש - שיר רוק'נרול חמוד ומידבק בשם "Come On to Me" ובלדת פסנתר יפה בשם "I Don't Know". במקביל הוא התארח ב"קארפול קריוקי" - פינה פופולרית בתוכנית הלייט נייט של ג'יימס קורדן, שבה הקומיקאי הבריטי מבצע קריוקי בתוך אוטו עם כל המי ומי, מסטיבי וונדר ועד מישל אובמה. קורדן ומקרטני נסעו במהלך התוכנית ברחבי ליברפול - עירם של הביטלס כמובן - וגם ירדו מהמכונית והתארחו בשלל לוקיישנים היסטוריים. מקרטני שר את להיטיו הישנים, סיפר אנקדוטות ובאופן כללי השתדל להיראות שהוא בחור עלא כיפאק.
זו הייתה גם האסטרטגיה שלו כשהתראיין ביולי אצל ג'רביס קוקר, סולן להקת פאלפ לשעבר, על במת האודיטוריום של LIPA (Liverpool Institute for Performing Arts) - בית הספר למוזיקה שמקרטני הקים בליברפול בשנות ה–90 על חורבות הבניין שבו היה ממוקם בית הספר התיכון שבו למד. הראיון שודר לייב בפייסבוק, כשמצב הרוח המרומם באופן מוגזם של מקרטני קיבל קונטרה בריאה מהציניות של קוקר.
ואז, בחודש יולי, אינסטגרם צהלה לנוכח קטע וידיאו קצרצר שמקרטני העלה ובו הוא חוצה את רחוב אבי רוד בלונדון, 49 שנה לאחר צאת האלבום המפורסם הנושא את אותו השם. בווידיאו מקרטני כולו חיוכים, נעול בסנדלי טבע וז'קט מושלך ברישול על כתפו, וכמה מעריצים מסביב מריעים, כאילו הוא לא חצה מעבר חציה אלא הגיע לפסגת האוורסט. מקרטני, אגב, היה בדרכו להופעה סודית באולפני אבי רוד. שתיים מבנותיו של מקרטני, מארי וסטלה, גם הן נכחו באירוע והעלו פוסטים של האקט הסימבולי.
התרעות פיקוד העורף