בחלק הראשון של האירוע, עד חצות, מקפיצים את הקהל האומנים הוותיקים יותר: סאבלימינל, ששר את השירים החדשים אך "חזר לבסיס" עם הפינאלה, דודו טסה, ששר את הלהיטים הוותיקים ומוש בן ארי, שאירח על הבמה את בנו, ניתן, שהוכיח כי יש לו ממשיך ראוי. לאחר מכן הופיעה לראשונה באירוע זוכת האירוויזיון נטע ברזילי והוכיחה כי הזכייה לא הייתה מקרית והיא מסוגלת לשלהב את הקהל עם כל קאבר.
מעט מאכזב היה נצ׳י נצ׳ שאירח את ברי סחרוף. אומנם השילוב בין השניים היה מעניין והותיר טעם של עוד, אך נרשמה אכזבה בקהל כשאחרי שני שירים מהאלבום החדש שלו הוא ביצע את הפתיחה של הלהיט הגדול האחרון שלו "כל הזמן הזה" וירד מהבמה. הדג נחש, מרסדס בנד, התקווה 6 וטונה שעלו בזה אחר זה סיפקו את הסחורה עם כל הלהיטים, אך בשלב הזה הקהל חיכה לדבר אחד: התופעה ששמה דודו פארוק.
לסיכום, חלק מהקהל שמגדיר את עצמו כנוכח קבוע בפסטיבל טען כי הורגש רפיון מסוים מצד ההפקה. חלק מהזמרים לא ביצעו את הלהיטים הגדולים שלהם ודוכני המזון התרוקנו במהירות והתחלופה לא הייתה גבוהה מספיק. ובכל זאת, הבום בוקס שמזמן מיצב את עצמו כ"רוק עצמאות" החדש, יארח גם בשנה הבאה, ככל הנראה, אלפי חוגגים. או כמו שהצהיר עומרי גליקמן, סולן התקווה 6: "להתראות בבום בוקס 2019".