בשנים האחרונות הספיק אזנבור להופיע בארץ מספר פעמים, כאשר הופעתו האחרונה הייתה בחודש אוקטובר אשתקד. על פי הדיווחים, אזנבור היה אמור להגיע ארצה שוב להופעה במסגרת חגיגות יום הולדתו ה־95. בביקורו האחרון בישראל זכה אזנבור, שהיה ידוע באהבתו הגדולה לישראל בכלל ולירושלים בפרט, במדליית ראול ולנברג. הפרס היוקרתי הוענק לזמר הוותיק בשל פעילותה של משפחתו בזמן השואה, כאשר הוריו, הוא ואחותו, עזרו להחביא בביתם יהודים ובכך למעשה הצילו את חייהם.
בטקס המרגש פנה אליו הנשיא ריבלין ואמר: "משפחתך הינה דוגמה מופלאה לאומץ. העם היהודי לא ישכח אותך לעולם ויהיה אסיר תודה לך ולמשפחתך לעד”.
בשנת 1953, בהיותו בן 29, הוציא את אלבום הבכורה שלו, ומאז הספיק לכתוב מעל 1,200 שירים, להקליט 51 אלבומי אולפן ולהוציא יותר מ־200 אוספים ואלבומי הופעות שהפכו אותו לאייקון בינלאומי. מעבר לקריירה המוזיקלית הענפה, שיחק אזנבור ביותר מ־80 סרטים והשתתף בשלל תפקידי אורח בסדרות בינלאומיות (בהן "החבובות").
ביצירותיו, שכללו המון רגעי הומור, עצב, שמחה ואהבה, דאג אזנבור לטשטש את ההבדלים החברתיים־מעמדיים והעדתיים ויצר הזדהות קולקטיבית עם מסריו הייחודיים, ובכך יצר סגנון כתיבה פורץ דרך שהשפיע על יוצרים מכל קצות העולם. כאשר נשאל כיצד הוא שומר על בריאות כל כך טובה בגילו המתקדם, השיב כי יש לו גנים טובים, וכי הוא מתאמן והפסיק לעשן בצעירותו, "אבל הכי חשוב, אני עושה את מה שאני אוהב", הדגיש בחיוך.
רבים משיריו של אזנבור, שכאמור היה חובב ישראל מושבע, תורגמו לעברית ובוצעו על ידי מיטב האמנים הישראלים, בהם אבי טולדנו, להקת הנח"ל, מתי כספי ועוד. כמה משיריו הפכו לקלאסיקות ישראליות, כמו "באביב את תשובי חזרה", "שתי גיטרות" ו"לה בוהם".
התרעות פיקוד העורף