מה שפחות כבד מבחינת דה פז הוא הצד של הג'אז במשוואה. "המוזיקה שלי, בבסיס שלה, לא כל כך רחוקה מג'אז", היא מסבירה. "גדלתי על ג'אז ושרתי ג'אז מגיל צעיר, אז הבסיס קיים. ההגדרה שלי לג'אז היא לנגן ולשיר בחופשיות מוחלטת מה שעולה לך בראש. בלי חוקים". במופע שלה בפסטיבל, היא מספרת שחלק מהשירים יקבלו "טוויסטים קצת ג'אזיים". השירים עצמם יהיו ברובם מקוריים שלה, וחלקם קאברים. אבל כולם - כמו תמיד אצל דה פז - באנגלית. ואולי לא כמו תמיד.
"אולי בשנה הבאה אעשה גם אלבום בעברית. אני חושבת על זה", היא אומרת. "זה לא הפורטה שלי לכתוב בעברית. מעדיפה שאחרים יעשו את זה, או איתי ביחד. ב'הכוכב הבא' לקחתי שירים בעברית ועשיתי אותם שלי. ופתאום אמרתי 'וואללה, אולי הגיע הזמן'. דווקא בתוך המיינסטרים של 'כוכב' הבנתי ממקום קצת כואב כמה אני לא מתאימה לעולם התרבות כאן. שאם אני רוצה להגיע הכי רחוק שאני יכולה בישראל, אני חייבת לשיר בעברית. ברגע שאתה בפריים טיים, התובנה הזו היא בתוך הפרצוף שלך. ורק אז אתה מבין באמת".