השיר החדש מהווה את שיר הנושא מתוך אלבומה הקרוב של מרגלית, ונשען על סגנון פופ-רוק בליווי אלמנטים נוסטלגיים המאפיינים את תחילת שנות ה-2000. התכנים מתמקדים בנושאי התבגרות, חיפוש זהות וזיכרונות ילדות ונעורים, ומתארים תקופה המאופיינת במכתבים אישיים, האזנה לקסטות ומוזיקת רוק, טרם כניסת הרשתות החברתיות והמסכים לחיי היומיום. על ההפקה המוזיקלית של הדואט אמון רפאלי. לצד פעילותו כזמר ומבצע, רפאלי פועל ככותב, מלחין ומפיק מוזיקלי עבור אמנים מובילים בתעשייה המקומית, והפרויקט הנוכחי מהווה את הפעם הראשונה שבה הוא מפיק ושר לצד בת זוגו.
שירה מסרה: "בואו נודה באמת, כולנו קצת מתגעגעים לפעם. לתמימות שהייתה לפני שהמסכים הפכו להיות הבוסים שלנו, לפשטות שהייתה לפני הפילטרים והרשתות החברתיות, ולתקופת חיים שכבר לא תחזור, לא בגלל שהתבגרנו, אלא בגלל שהעולם הפך למשהו אחר. השיר הזה מדבר בדיוק על הגעגוע הזה. על נוסטלגיה קצת כואבת, על אהבות שהרגישו כמו כל העולם, על רגעים שלא ידענו בזמן אמת שאנחנו הולכים להתגעגע אליהם".
עוד הוסיפה: "התמימות נשארה איפשהו בקיץ של שנות התשעים ועזבה אותנו קצת כשהטכנולוגיה השתלטה על החיים שלנו. וזה געגוע למכתבים, לדיסקים שרוטים, לאוזניות עם חוט, לחכות שמישהו יתקשר הביתה ולמוזיקה שהייתה הפסקול של החיים שלנו ולא עוד משהו שמתנגן ברקע ואולי למי שהיינו לפני שהעולם השתגע".
התרעות פיקוד העורף