נויה מנדל, כבר 25 שנה סטנדאפיסטית, קומיקאית ושחקנית, חשבה שראתה הכל. ושמעה הכל. כולל בכי. וסצינות. ומניפולציות רגשיות. אבל את הקטע הבא אפילו המוח הקודח שלה לא המציא. ״ערב אחד יצאתי לדרך ופתאום אני מגלה שהבת שלי, אז בת 11 או 12, יושבת מאחורי באוטו. נו, אז מה אני אעשה, לקחתי אותה איתי להופעה. אבל אז, הבת השנייה שלי, בת 6 או 7, גילתה שאחותה לא בבית והתקשרה אלי לאוטו. גם היא רוצה לבוא.
״אז אני איתה בדיבורית וההיא מאחורה עם חגורה, מבסוטית, הולכת עם אמא להופעה, וההיא בדיבורית מתחילה לבכות, בכי תמרורים, וההיא מאחורה עם חיוך ניצחון מרוח על הפרצוף, ואני אומרת לקטנה: 'אל תבכי, בשבוע הבא יש אירוע עם בלונים והפעלות', אני מבטיחה לה הבטחות, 'את תבואי איתי', והיא נרגעת. ואני מוסיפה, כדי לחזק: 'היא באה איתי להופעה סתם, אין אוכל, אין מתנות'. ואז, מאחור, אני שומעת אותה אומרת: 'אני גם רוצה להצגה של זאתי!'״.
מנדל, בינתיים, בנתה לעצמה קריירה גם בטלוויזיה, בסדרה ״שחר״ בהוט וב״עם ישראל לייב״ בערוץ 10, ודאגה להצחיק את אודטה בקביעות בתוכניתה האישית. במקביל, הריצה את מופע הסטנד-אפ שלה, ״החיים על פי נויה״.
״הגירושים לא נכנסו, כי אני בהחלמה, בהתאוששות, בהבנה: מה היה? מה קרה פה? מה זה מלמד אותי? אבל אני יודעת שדברים מתבשלים בפנים, וזה יהיה בסטנד-אפ הבא. יש למה לחכות״.