משה איבגי: המחנה הציוני

השיקול המדיני: ״בעבר הצבעתי למרצ, אבל השנה הצבעה למחנה הציוני היא הדרך היחידה להחליף את השלטון. יש להם אחריות ביטחונית ואני מאמין שהם לא יפקירו את הביטחון שלנו. להפך. יחברו אותנו לעולם הנאור ולא יהיו נגדו״.

השיקול החברתי: ״כרגע העם הוא שמשרת את השלטון בכל התחומים. בעיני זה המחנה הכי חברתי שהיה לנו, עם רשימה של אנשים מצוינים. אנשים עם כאב גדול שמעוניינים לשנות. שלא יעשו הפרדה בין מזרחים ואשכנזים, אלא ילכו לכיוון של אהבה ואיחוד״.

שורה תחתונה: ״חייבים להפסיק להצביע מתוך הרגל. אם הם ייכשלו, לפחות נגיד שניסינו״.

אורטל בן דיין: כולנו

השיקול המדיני: ״בקונסטלציה הפוליטית הנוכחית, לא יכול להתחולל שינוי מהותי בכל הנוגע לסכסוך הישראלי- פלסטיני. מבחינתי אין מפלגה שתתאים בצורה מושלמת לתפיסת העולם הפוליטית שלי״.

השיקול החברתי: ״החלוקה הוולגרית בין שמאל וימין מאפשרת לדחוק לתחתית סדר העדיפויות את החיים עצמם, כלומר את החינוך, הכלכלה, התרבות והחברה. ניקוז כל המצע לענייני המדינה והביטחון מסמא את עיני הבוחרים ויש צורך בהול להחליף את השלטון״.

שורה תחתונה: ״ההצבעה שלי היא פרגמטית ולא סימבולית. כחלון הוא איש עשייה עם קבלות, והוא מציע חזון של פוליטיקה חדשה, לא שמאל וימין בינארי. הוא מתחייב לרפורמות קונקרטיות, ואני מאמינה שהוא האדם שמסוגל לחולל שינוי דרמטי״.

מרגלית צנעני: קול צף

השיקול המדיני: ״אני מסתכלת באינטרנט, בוהה בטלוויזיה, ומרגישה שאני בהצגה הכי טובה בעיר. ביבי אפילו לא חושף את המצע המפלגתי שלו. הגישה שלו היא: זה אני וזה מה יש. לטאות יוצאות מפיהם של אנשים. הטמטום צף, וכולם משתינים אחד על השני מהמקפצה. כל מועמד מוכן לעשות הכל, מלבקר בחוגי בית עד למועדוני קשישים. נמאס לי מהסלוגנים של שמאל וימין ומאידיאולוגיות ישנות. לכן, השנה לא אצביע כהרגלי למפלגה גדולה״.

השיקול החברתי: ״כאישה וכמזרחית הייתי רוצה מפלגה עם ייצוג בולט יותר של מזרחים וערבים באופן בולט, לפחות כמו הייצוג האשכנזי. כרגע המפלגה השלטת לא שמה קצוץ על הנושא הכלכלי. מי ששם את האדם במרכז, שמאפשר חוקים ליברליים כמו להתחתן עם מי שהוא רוצה, הוא שצריך להיבחר״.

שורה תחתונה: ״הכל חארטות. מה שי¬נצח בסוף הוא משחק הכיסאות וההסכמים. מה שהיה הוא שיהיה״.

יהושע סובול: מרצ

השיקול המדיני: ״הבחירה שלי השנה היא בין מפלגות שהכניסו את ישראל לתקיעות גמורה בדרך להשגת שלום עם שכנינו הפלסטינים, ועם שאר ארצות ערב, ובין מפלגות שנשבעו כי בהגיען לשלטון יעשו הכל לחלץ את ישראל מהתקיעות שמולידה מלחמות אחת לשנתיים וממאיסה את החיים בארץ על צעירים שאינם מוכנים עוד להקריב את חייהם עבור מדינה שוקעת. הבחירה היא בין נאומים נפוחים וחלולים באמריקאית ובין עשייה נועזת כמיטב המסורת העברית מלפני קום המדינה. אישים שהוכיחו ששלום עם אויביה של ישראל הוא בר-השגה ויציב ומחזיק מעמד זה ארבעה עשורים, ועומד בטלטלות אזוריות ובתהפוכות בארצות השכנות שכרתו עמנו הסכמי שלום״.

השיקול החברתי: ״הבחירה היא בין הידרדרות לתהום ובין שינוי כיוון. בין התמכרות נרקוטית לעבר ובין פתיחה לעתיד. בין בחירה במפלגות שמשרתות את האינטרסים של ההון הגדול ובין מפלגות שהרקורד שלהן מוכיח דאגה לאדם העובד ולצעירים חסרי גג. בין מפלגות שהובילו הפרטת הרפואה לעשירים ומפלגות שהתחייבו להעלות את רמת הרפואה הציבורית לרמת הרפואה הפרטית״.

יהושע סובול. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

שורה תחתונה: ״שלטון, כמו תחתונים, כדאי להחליף, לפני שהם מסתאבים לגמרי, כך שבין היצמדות לתחתונים ולשלטון שהסתאבו, לבין החלפתם מבעוד מועד - לא היו לי ואין לי לבטים״.

הישאם סולימאן: הרשימה המשותפת

השיקול המדיני: ״תמיד הצבעתי חד״ש, שמשלבת בתוכה ערבים ויהודים. היא קוראת ומאמינה שתהיה פה מדינה פלסטינית. היא מציעה פתרון לפליטים ולירושלים״.

השיקול החברתי: ״חד״ש מאמינה בקידום שוויון בכל הרמות, בכלכלה, במעמד האישה וכו׳. והיא לא מפלגה קומוניסטית, למרות השם שדבק בה״.

שורה תחתונה: ״אני פלסטיני ולעולם לא אתמוך במלחמה נגד קרובי משפחתי. בניגוד למרצ, אני יודע שחד״ש לעולם לא תצביע בעד מלחמה״.

ניר ברעם: מרצ או הרשימה המשותפת

השיקול המדיני: ״סוגיה משמעותית היא הגזענות נגד לא יהודים, הפסקת הכיבוש וההתעמרות בפלסטינים. חשוב מאוד שתומכי מרצ, שנאבקה על דברים חשובים ובעקביות בכנסת האחרונה, לא יתנו קולם לבוז׳י וציפי, שתמיד חברו לממשלות ימין״.

השיקול החברתי: ״שבירת מודל הקפיטליזם הצפון אמריקאי, שהתחיל בממשלת האחדות בשנות ה־80, והביא לריסוק מעמד הביניים והשכבות החלשות. אני שלושת רבעי מזרחי. יש גזענות כלפי מזרחים בישראל, אבל אין לי תשובה לגבי סוגיית ההצבעה הנובעת מהעניין״.

ניר ברעם

שורה תחתונה: ״זה היה אחד הקמפיינים החלולים שראינו. קמפיין בחירות שבעצם היה פרודיה או אפילו דיס־אוטופיה. שתי המפלגות היחידות הראויות להצבעה הן מרצ, שנאבקת בגזענות ובגזל, והרשימה המשותפת, שבאמת מביאה בשורה חדשה. תמיד חלמתי על מפלגה יהודית־ערבית גדולה חדשה״.

גיא לואל: כולנו

השיקול המדיני: ״התלבטתי בין בנט וכחלון, אבל ההשתתפות בתוכנית ׳פולישוק׳ הייתה סוג של פתיחת עיניים וחשפה אותי למציאות האמיתית והנוראית של הפוליטיקאים. עד אז חשבתי שהמנהיגים שלנו מגיעים עם המון כוונה, ונכבשים בעל כורחם בכוח השררה. מה שראש הממשלה שלנו הוכיח, שהוא חייב לעוף. הוא מדגמן ראשות ממשלה כמו אובמה. יודע רק לדבר ולקרוא פרומפטר. לא ראיתי שום החלטה שנלקחה״.

השיקול החברתי: ״יש לי תחושה שרק כחלון ילך לכיוון החברתי ויעשה מה שהבטיח. הוא היחיד שאני עדיין מאמין לו, מהסיבה הפשוטה שהוא הראה תוצאות. כל כך הרבה דיברו על החשש מהכנסת תחרות לשוק הסלולרי, והנה הוא בא ועשה. החשבון הוזל פלאים ואף אחד לא התרסק מזה. ולכן אני מאמין לו״.

שורה תחתונה: ״אני שונא פוליטיקה. זה עולם מגעיל, אבל התקווה היחידה שלי היא שכחלון ילך לאוצר. אני רק מקווה שזה לא יהיה עם ביבי״.

שרית וינו אלעד: מרצ

השיקול המדיני והחברתי: ״אני מצביעה למי ששם את הידיים שלו איפה שהפה שלו נמצא. מי שמדבר ברור ולא מגמגם. לא מי רוצה לשלוט, אלא מי רוצה לעבוד. ההוכחה היא מספר החוקים שהח״כים של מרצ העבירו״.

שורה תחתונה: ״זה משגע אותי שאנשים מצביעים טקטית, כאילו זו בחירה באח הגדול. תנו קול לראויים״.

גלעד כהנא: המחנה הציוני

השיקול המדיני: ״הנקודה המשמעותית ביותר לחיים שלנו כאן היא אך ורק המצב המדיני. אנחנו צריכים תקווה. המצב הקפוא והמחריד שאנו מתפקדים בו, זה פלא פלאים. אני לא תמיד מצביע אותו דבר, אבל אני מאמין שבוז׳י כן ינסה להפיח חיים בתהליך הגווע שנקרא שלום״.

השיקול החברתי: ״הבעיות החברתיות והכלכליות, מצבה הנורא של מערכת הבריאות, הכל נגררות של המצב המדיני״.

שורה תחתונה: ״גם הלוחמים הכי גדולים כמו רבין ושרון הבינו בסוף שצריך לשנות״.

אהובה עוזרי: ליכוד

השיקול המדיני: ״בגלל המלחמה והמצב הכלכלי קשה להחליט השנה למי להצביע. מפחיד לשנות, כי קשה לראות את הנולד, אבל לביבי יש הרבה ניסיון, מה שלא ניתן לומר על שאר המועמדים השנה״.

השיקול החברתי: ״כולם, בלי יוצא מהכלל, אומרים: ׳אתן לך, אעשה לך, ואבנה לך׳. בסוף הכל נדמה לך. השאלה למי להאמין, כי אף מפלגה לא יכולה לחתום לי, שלנו, האנשים הפשוטים, יהיה טוב יותר״.

שורה תחתונה: ״למרות שנוטים לחשוב שפעם היה יותר טוב, בסופו של דבר הכל הוא אותו דבר. מכיוון שתמיד הייתי ליכודניקית, אני חוזרת הביתה״.

מיכאל מושונוב: המחנה הציוני

השיקול המדיני והחברתי: ״הדבר החשוב ביותר מבחינתי הוא שיהיה שינוי. ציפי ובוז׳י מייצגים בעיני את המרכז השפוי, דבר שנעלם מהמפה בשנים האחרונות. אני מאוד מאמין שהם יכולים להנהיג את המדינה באופן מאוחד ומשותף בכל המישורים. לתת לנו ביטחון ולשנות לטובה את המצב הכלכלי״.

שורה תחתונה: ״עצם העובדה שהם מנהיגים יחד, מצביעה על כך שהם לא חרמ־ נים רק על כיסא״.

רוני סומק: יש עתיד

שיקול כלכלי: ״אני מספר 120 ברשימה, ואני מאמין שעם שלם עתיד ליהנות מהפי־ רות שיצמחו על עצי החוקים שהם מתכוונים לטעת״.

שורה תחתונה: ״אני מקווה שריצת המרתון של יש עתיד, שנעצרה בגלל אגו מלגו של ראש הממשלה, תמשיך בממשלה הבאה״.

לפני הפרגוד: אמני ארצנו מספרים למי הם מתכוונים להצביע