להגיד שאורי בנאי מצטרף לקרקס, לא יהיה מדויק לחלוטין, אך לאור העובדה שקרקס פלורנטין יריץ במהלך חוהמ"ס את המחזמר "מסביב לעולם ב-80 יום בקרקס", שבו הוא מככב עם ציון אשכנזי ("כוח הקצב") ואומני קרקס, זה לא לגמרי רחוק מן המציאות.
בנאי, נצר לאצולת בנאי, שומר על מראה נערי תזזיתי, שובבניו כזה, אחד שלוקח ת'חיים בקלות. ואולי זה רק מראה עיניים, וכמו כל הבנאים, גם הוא בעל חוש הומור מקיר לקיר, אבל בפנוכו הסערה לוהטת והמבט המעמיק על הדברים, מתערבלים זה בזה במערבלי הבנאים.
"תמיד יש לי חשק להצגות לכל המשפחה. אני מאוד אוהב ילדים והצגות ילדים, וכמובן שהשתתפתי בהמון כאלה עד היום. אגב, אני מצפה ממש בימים אלה לזב חוטם חדש, ומקווה מאד שהלידה לא תיפול על סוכות. כל הבית כבר בהיכון לקבל אותו בתופים ובמחולות".
"כמובן, איך אפשר לא להתייחס בכתבה לבנאים האחרים. זה בסדר. אני כבר רגיל. זה באמת מדהים איך חיידק הבמה הדביק כל כך הרבה מבני משפחתנו. השבוע הייתה כתבה עם מיכל בנאי, שחיה ועובדת בלונדון, ואביה הוא בן דודי, שמוליק בנאי, פרופסור לב בכיר באיכילוב. עד שכבר נשמנו לרווחה שהנה, סוף סוף יש גם ענף אחד נורמלי במשפחה, באה בתו של שמוליק, וחוזרת לדרך הסוררת של התאטרון. אגב, הילדים שלי, נינה (12) ומיכאל (8), כבר עושים קולות מדאיגים בצורת חוגי דרמה. נקווה שזה זמני".
"לפני הכל, אם תפקיד כלשהו נראה לי משעמם, חסר חיים, לא מאתגר, וחרא כסף, אני מסרב לו. אגב, זה לא המקרה ב'מסביב לעולם ב-80 יום'. חוץ מהחרא כסף. סתם. שם התפקיד הוא של הנבל. אני מת על תפקידי נבלים. אני יכול להוציא את הצד הזה שלי שם, ולא בבית".
"הלוואי והייתי כל כך אופטימי וסר מרירות, כמו שאת מתארת. התעשייה שלנו קשה, ומי שאומר לך שאין לו שעות וימים פחות טובים, משקר בגדול.
אבל מספיק בוקר אחד כמו היום, שבו הופעתי בהתנדבות בפני ניצולי שואה. לראות אותם קמים מהכיסאות, שרים ומתחילים לרקוד. הרבה יותר משמח אותי לשמח אחרים, מהשתתפות ב-1,000 תכניות ריאליטי. אני חושב שמגיע לאבא שלי
התרעות פיקוד העורף