"למרות שלתלמה ילין, בניגוד לשאר בתי הספר, מגיעים בני נוער שרוצים להיות רקדנים, והם מסורים ועובדים קשה, אני עדיין רואה שינוי. ברקדנים יש פחות יראת כבוד מהאמנים שהם עובדים מולם. יש הרגשה של פחות הכרה בסמכות ובהיררכיה. כשהייתי תלמיד ורציתי לדבר עם הכוריאוגרף שקשקתי. אני לא בטוח שהחברות משרתת את המטרה. לדעתי היראה מביאה לביצועים מוקפדים יותר. אני אולי נחשב אולד־סקול בזה שאני דורש עבודה ממושמעת, אבל בזכות זה רקדן שמגיע לקמע מתקדם מאוד מבחינה ביצועית, כי אנחנו דורשים מהם להמשיך להתקדם ולהתפתח".