"לא יכולתי לקבל מתנה וזכות גדולה יותר מההזדמנות הענקית שקיבלתי ממאור לשחק את גרטרוד, כבחור בן 24, בשנה שלישית ללימודים. תהליך הליהוק היה ארוך. מאור לא לימד את הכיתה בעבר, והגיע לתהליך החזרות נקי. כל הבנים התבקשו בהתחלה להכין אודישן לתפקיד המלט. כמובן שגם אני, כמו כל שאר חברי לכיתה, רציתי וקיוויתי לשחק את המלט. אחרי ימים ארוכים של אודישנים וסדנאות עם מאור, נפלה הבחירה שגברים ישחקו את תפקידי הנשים. כששמעתי את זה אורו עיני, היה לי ברור שלשם הולך הרצון שלי. הייתה לנו יממה להכין אודישן לתפקידי הנשים, וכל אחד מבין עשיריית הבנים היה צריך לבחור האם הוא מכין אודישן לאופליה או לגרטרוד. את רוב היום העברתי בהתלבטות בין שתיהן, בסופו של דבר הרמתי טלפון לזגורי להתייעצות. זה הרגיש לי אז כמו צעד חצוף, כי ההיכרות בינינו הייתה בתחילתה. הוא לא ענה לי וחזר אלי אחרי משהו כמו ארבע או חמש שעות. בזמן הזה החלטתי להכין אודישן לתפקיד אופליה. הוא החזיר לי צלצול ב־12 בלילה, הייתי בבר, אחרי כמה כוסות בירה, עניתי לו במבוכה גדולה וניסיתי להישמע ערני, הצגתי והזכרתי לו מי אני. הוא רק השיב ב'כן, נימי, איך אפשר לעזור?'. אמרתי לו שאני מתלבט בין שני התפקידים, והוא אמר לי לבוא מחר בבוקר עם אודישן מוכן לשתיהן".
"אבא שלי הפנים בי את האהבה והכבוד שלו לתיאטרון, ואת היותו האיש הכי צנוע שאני מכיר. יש לו כישרון להפוך תפקידון לפנינה. הוא מלא בפרטים. הוא איש קטן עם כריזמה של גדול ממדים. הלוואי והייתה לי הכריזמה שלו. בינתיים אני מסתפק בזה שאני גבוה ממנו בכמה סנטימטרים".