"למה אני צריכה לעלות על מונית ואיזה בריון מקועקע שקורא לעצמו הצל יירק עלי ויקרא לי שמאלנית מלוכלכת? הוא וחבורה של אנשים מסתובבים בכיכר הבימה עם שרשראות ברזל ומחפשים שמאלני כמו שבגרמניה חיפשו יהודים. מה זה? ואף אחד לא יוצא נגד זה".
כך אומרת גילה אלמגור (76), שחקנית, סופרת ותסריטאית, ששיחקה בכ־50 סרטים, כלת פרס אופיר ופרס ישראל לקולנוע, הגברת הראשונה של הקולנוע הישראלי, וכמובן שחקנית תיאטרון בלי הפסקה. חיית במה בכל רמ"ח אבריה, כבר אמרנו?
76 שנים היא חיה כאן. עברה הכל. אבל ימים שחורים כאלה היא לא זוכרת. "אחרי שהתבטאתי בעניין שרפת הנער מוחמד אבו ח'דיר, הפכתי לאויבת העם", היא אומרת. "עברתי שיימינג נורא מאנשים שיושבים מול המקלדת, ובאופן אנונימי יכולים לירות בי מטווח אפס במקלדת ושולחים אותי לכתוב צוואה. זה קשה כפליים כשמדובר באדם עם משפחה ונכדים. אם ראש הממשלה לא ייקח את המושכות לידיים ויגיד 'עד כאן' לשרה רגב, שמתערבת בהחלטות אמנותיות, עד איפה היא תגיע? האם מישהו מהאמנים פגע במדינה? איך הגענו למצב ששרת התרבות אומרת לנו 'אם לא תתנהגו כמו שאנחנו רוצים, לא תקבלו תקציב'? למה? אנשים קיפחו את חייהם כדי לחיות בחופש, אז רוצים לבטל לנו את החופש? באנו ממדינות שקראו לנו יהודים מלוכלכים, ובישראל, ברוך השם, בחיים לא קראו לי יהודייה מלוכלכת, אז פתאום אני שמאלנית מלוכלכת?".
הסיבה לקיום הראיון הזה היא דווקא לא פוליטיקה, אלא קרן המשאלות של גילה אלמגור, אותה ייסדה לפני למעלה מ־40 שנה למען ילדים שחולים במחלות קשות. עם זאת, בטיימינג הנוכחי קשה שלא לדבר על המצב, שמעורר אצל אלמגור תסכול רב.
"התחלתי את הקרן לבד", היא מספרת. "זה היה כשקם ארגון אמ"י. הייתי בקבוצה הראשונה והצעתי שנחזיר משהו לקהילה. ואז קיבלתי טלפון מאדם שהציג את עצמו כמנהל קבוצה של הורים לילדים חולי סרטן. בהתחלה זה נשמע לי מופרך. מי שמע אז על ילדים שחולים בסרטן? נסעתי איתו לבית החולים, והבנתי כמה אני בורה והמחלה הארורה הזאת טורפת ילדים. זה היה כמה ימים לפני ט"ו בשבט, ואמרתי לעצמי: 'מפה אני לא זזה'. התחלתי
לעשות פעילות עם המחלקה. 16 שנים עבדתי לבד, פתחתי את הכיס ואת היומן שלי, עד שהקמתי את עמותת 'קרן המשאלות של גילה אלמגור', שבאה להגשים משאלות וחלומות של ילדים חולים, לעזור להקל עליהם במקצת. במשך השנים הצטרפו אלי חברים טובים, וגם כאלה שלא הכרתי, ומאז אנחנו פועלים. מדי שנתיים אנחנו טסים לחו"ל עם הילדים. זה הפך להיות המשימה של חיי. עברתי רכבת הרים עם קמפיין 'השתולים', אבל כשאני באה לבית חולים ויושבת עם ילד חולה, הכל מתגמד".
התרעות פיקוד העורף