אמנות הריפוי: שרית רוטמן התגברה על האנורקסיה והבולימיה באמצעות הציור

11 הציורים הגדולים שתלויים על קירות גלריה "אסול" (azul) בתל אביב מלאים באופטימיות. הצבעוניות מהדהדת ומדגישה את הדמויות שמספרות סיפור קטן ונאיבי במקצת, אבל שמח. כל אלו לא מעידים כהוא זה על הסיפור המצמרר שעומד מאחורי תערוכת היחיד "2020".

לפני כשלוש שנים העלתה האמנית שרית רוטמן מודעה בפורום הפרעות אכילה בתפוז. "לפרויקט אמנות שעוסק בהפרעות אכילה דרושות נשים אמיצות", כתבה שם ולא הוסיפה. לנשים שפנו אליה כבר השלימה את החסר. כמי שסבלה במשך 16 שנים מהפרעות אכילה קשות, אנורקסיה ובולימיה, הפרויקט מבוסס על הסיפור האישי שלה. הציור סייע לה רבות בהתמודדותה עם המחלה, ובעזרתו ביקשה לעודד נשים אחרות ולהוכיח להן שאפשר לצאת מהמחלה.

המפגש הראשון של רוטמן (43) בפרויקט היה עם בחורה אנורקטית בשם תמר בראונר. "המפגש עמך סיפק לי חתיכת טלטלה רגשית במובן החיובי", כתבה לה בראונר לאחר מכן, "עצם העובדה שראיתי אותך בצורה מוחשית, שוחחתי, שמעתי, שיתפתי ואפילו חיבקתי, גרמה לי להבין שסיפורים כאלה על החלמה מקומם במציאות ולא באגדה... גם אני רוצה כבר משפחה משלי, ילדים, בן זוג אוהב וחיים ללא שדונים קטנים שמקננים בראש". אולם התחושה הטובה לא נמשכה זמן רב ושבועיים לאחר המפגש בראונר נפטרה כתוצאה מהמחלה.

רוטמן לא הספיקה להעביר לבראונר את השאלון שחיברה, ובו ביקשה מהנשים לתאר את חייהן כיום ולחשוב איך הן רוצות שהחיים שלהן ייראו בשנת 2020. "התחלתי את הפרויקט בשנת 2012, שמונה שנים אחרי שאני עצמי יצאתי מהמחלה, וחשבתי שהן יכולות, תיאורטית, להיות במקום אחר אחרי שמונה שנים". אחרי סדרה של מפגשים עם 11 הבנות, רוטמן ציירה לכל אחת מהן ציור שמתאר את העתיד שלה. את התערוכה שבה מוצגים התיאורים אצרה חניתה אליצור, והיא תציג עד 14.5.

בסוף אותה שנה הגיע בן הזוג שלה, וזו הייתה הפעם הראשונה שרוטמן פתחה את הלב והדלת למישהו שיחלוק איתה את החיים האלו. "אנחנו 12 שנים ביחד עם שני ילדים ושני חתולים וכלב. אפשרתי לעצמי זאת בגלל התהליך שעברתי, אחרת זה לא היה קורה".

הדמיון של הבנות שהשתתפו בפרויקט "2020" לא לקח אותן רחוק מדי: אחת חולמת להיות שחקנית, אחרת מפנטזת שהיא בהריון מבן הזוג שלה ושלישית מדמיינת שיש לה סטודיו לריקוד ושהיא נשואה לרופא. אולי אלו נראים כמו חלומות קטנים, אבל עבור הנשים שמתמודדות במשך עשר שנים או יותר עם אנורקסיה, להיות בהריון הוא חלום גדול מאוד, שמסמל סוף טוב.

הפרעת אכילה היא מחלה מתעתעת. מחלה שמתחילה ומסתיימת בנפש האדם. "היציאה ממנה מתרחשת בגלים", מסבירה רוטמן, "זה לא קורה בבת אחת. לקח לי חמש שנים עד שיכולתי להגיד שאני בריאה".