"אכהן עד למציאתו של מנכ"ל חדש ותקופת חפיפה ככל שיידרש, ובתקופה זו אמשיך לשרת את התיאטרון הקאמרי במלוא הנאמנות וההתמסרות", הוסיף.
עוד כתב סמל: "עדיין לא באה העת לסיכומים ולאירועי פרידה, אך אני מבקש להוסיף מילה אישית: "הייתה ועדיין זו זכות גדולה לכהן כמנכ"ל התיאטרון הקאמרי של תל אביב שהינו כיום גוף תרבותי מוביל רוח ובעל תרומה עצומה לחיי התרבות והחברה של ישראל, גוף אשר מציב רף גבוה בפני העושים במלאכה והצופים כאחד.
"אני מבקש להודות לכם, שחקנים, עובדים, יוצרים, חברי הועד המנהל, חברי מועצת הנאמנות, אגודת הידידים, ועדת הביקורת, הנהלת אנסמבל עתים, מכון חנוך לוין למחזאות ישראלית, הנהלת המשכן לאמנויות הבמה, אנשי משרד התרבות, וכל שאר השותפים לדרך האמנותית והניהולית בקאמרי".
"25 שנים הם פרק חיים נכבד ואני אסיר תודה על ההצגה הגדולה שבה ניתן לי לתת את הנשמה, כי אין הצגה בלי נשמה. "האמן הוא האיש שעומד על ראשו, לכן הוא רואה את השמיים מתחת", אמר המחזאי גיאורג ביכנר".
"זו לא תקופה קלה לתיאטרון הישראלי ולתרבות בכלל. מאתגרים את קיומנו מדי יום ביומו ויש המבקשים שלא נראה את השמיים בכלל. עמדתי איתכם על ראשי במשך 25 שנים. הייתי אתכם בבית הספר לבכי וצחוק, כך מגדיר פֶדֶרִיקוֹ גַרְסִיַיה לוֹרְקָה את התיאטרון".
"אני אמשיך לצחוק ולבכות אתכם גם בהיותי בתפקיד חשוב לא פחות – הקהל".
סמל מכהן כמנכ"ל הקאמרי מ־92', כשתוך זמן לא רב הצטרף אליו כמנהל אמנותי עמרי ניצן, מי שפעל איתו בחיפה. בראיון למעריב השבוע אמר סמל. "באתי לשלוש־ארבע שנים ונשארתי, כשבכל פעם האריכו לי את החוזה", הוא אומר ומתאר את המעבר של התיאטרון ממשכנו הישן בדיזנגוף למשכן לאמנויות הבמה כאחת מגולות הכותרת בפעילותו שם. "עמרי ואני הרכב מנצח. צריך לדעת לבחור שותף לדרך".
הוא התייחס לדרישה של שרת התרבות מירי רגב לשנות את שדרת הניהול בתיאטראות השונים ואמר: "זה לגיטימי לדרוש. אבל כשדורשים לרענן, זה לא אמור לקרות על רקע של גיל כמו על רקע של תפיסת עולם. לא חייבים לשפוך את המים עם התינוק. אשר אלי, אין לי כוונה להיות מנכ"ל לנצח. בסוף אוקטובר אהיה בן 70 ונראה איך, כמה ואם בכלל אמשיך. עוד לא החלטתי".