“אתן לך דוגמה, יום אחד הגיעה לראות את ‘אחוזת וייס' גברת מבית שאן בשם סמדר אלפסה, משוגעת לתיאטרון. זו הייתה הפעם הראשונה שאנסמבל אספמיה יצא מתל אביב. הגענו לבית שאן ובאולם ישבו 400–500 איש שהיא ריכזה והתמוגגו מההצגה, שפכו עלינו סופרלטיבים וקידמו אותנו. השמועות שהייתה הצגה טובה הגיעו למקומות נוספים, וכך היינו גם בנצרת עילית ובקריית אתא, ובכל המקומות האלה אנשים אמרו לי ‘איזה כיף, כמה מרענן, כמה אנחנו רוצים דברים כאלה'. ולכן, אני חושבת שיש פה הטעיה, לתת הרגשה שאף אחד לא באמת רוצה את זה, שכולם רוצים ‘מאסטר שף'. וזה שקר שכנראה מקיים הרבה מאוד כסף, זה מסך עשן שמונע מאינטרסים כלכליים. ואני ושכמותי חייבים להמשיך ולעשות, כי מדי פעם צצים נסים כאלה. אני מאוד רוצה להגיע רחוק, באמת הגיע הזמן, אני באותה פאזה יותר מדי זמן. צריך לעבור פאזה".