"כתמים של תרבות" יוצא לאור פחות משלוש שנים אחרי "העץ הבודד", אלבום משותף של לב ארי עם פטריק סבג, שגם הפיק מוזיקלית את ה"כתמים", כמו גם את המופע שמגיע בעקבותיו.
"אנחנו חברים ושותפים כבר 20 שנה זה ביצירה של זה", מספר לב ארי (45). "פטריק זה אחד שאני סומך עליו שאם הוא יעבוד על החומרים שלי, יקרה שם משהו טוב. בשבילי הוא כמו אח. ממש".
אחרי הוצאת אלבום הבכורה, "שמחת הפרטים הקטנים", מצא עצמו לב ארי במשבר כתיבה שהוביל אותו עד למדבר כדי להתבודד ולחפש השראה. "תמיד היה לי קשה לכתוב שירים לבד", הוא מודה.
"הרגע של כתיבת שיר הוא רגע קסום כזה, שאני לא מצליח לשחזר אף פעם. זה יכול לקרות כשאני הולך ברחוב, ופתאום באה לי לראש התחלה של משהו. אם סומכים על זה, אז יש לך שיר אחד, פעם בחצי שנה בערך. כשיש לי מישהו לצדי ויש איתו חיבור טוב, הדברים זורמים הרבה יותר מהר. זה קרה למשל ב'ראיתי כבר הכל', שכתבתי עם פטריק וניצן כהן".
עבור לב ארי, "להיכנס פנימה" זה סיפור רציני: הוא התייתם מאמו כשהיה בן 4, חווה ניתוק מאביו וגדל בבית סבתו בשכונה קשת יום בקריית אתא של שנות ה־70 וה־80. שנים אחרי שהשאיר מאחוריו את עברו, החל לחטט בו שוב, בעיקר באלבומי תמונות ישנים. "ישבתי עם דן, שיחות על שיחות, והשירים האלה צצו. את חלקם הוא עיבד", הוא משחזר, "לאט־לאט הוא הצליח לדוג ממני זיכרונות ילדות מהשכונה, מהחיים אצל סבתא שלי, חוויות וריחות, תרבות וצבעים".
התרעות פיקוד העורף