"אנחנו משתדלים, גם בחופש, לשמור על קצת שגרה כדי שהילדים לא יתחרפנו. הם זקוקים לה לא פחות מאיתנו. אז אנחנו משתדלים לא לישון מאוחר מדי, שלא ייסחפו עם ממתקים. בערבים אלכס קוראת ספרים, אז היא ממשיכה להתאמן, ולחשבון קניתי לה חוברות שאני מקווה שנגיע אליהן. לפעמים הם ישנים אצל חברים, וגם אז משתדלים לשמור על גבולות סבירים של התנהלות. הם עוד קטנים, אז הם מקשיבים. לא רוצה לחשוב מה יקרה בגיל ההתבגרות".
"בגדול, באמת שיש לנו שגרה מבורכת. אני עדיין לפעמים המומה מזה שיש לי שלושה ילדים, ואני עדיין לא מעכלת שיש לי ילדה שעולה לכיתה ב׳! אלכס מתבגרת באופן טבעי. אח שלה מציק לה. ואם עד עכשיו היא עשתה שיעורים על השולחן במטבח, אז בחופש הזה היא ביקשה פינה משלה. אני מתרוצצת מהופעות לחזרות וימי צילום, ובכל יום אני מבטיחה לה שמחר נלך לקנות לה שולחן כתיבה רק שלה. השבוע, באיזה בוקר, היא התייצבה עם הקטלוג של עצמל׳ה שהיא מופיעה בו ואמרה: 'כאן הצטלמתי עם זה, אני צריכה כזה'. טופל".
"התסכולים הם בעיקר התחושה שלילדים משעמם, ובכל יום צריך להוריד להם את הירח. אני חושבת שזו תחושה יומיומית של הדור שלנו, ובחופש זה מתעצם. הצהרון של אלכס הופך בקיץ לקייטנה. שאלתי אותה אם לא ישעמם לה, כי יש ליד הבית גם קייטנת ספורט, קייטנת קרקס, קייטנת תיאטרון וקייטנת עפיפונים. היא צחקה ואמרה: 'אמא, עוד יהיו לי כל כך הרבה שנים לעשות כל מיני דברים כאלה'. האמת? צודקת. צריך לזכור שטוב לפעמים גם להשתעמם. מדהים כשיש לנו בבית פתאום הפסקת חשמל. פתאום יוצאות הבובות החוצה, פתאום קופסאות פלסטיק הופכות לארמונות, ופתאום הילדים שלי חוזרים להיות ילדים כמו שילדים צריכים להיות. הכי חשוב זה לא לפחד לתת להם גם להשתעמם, ולא לחשוב שאנחנו חייבים להיות צוות הבידור שלהם 24/7".