ההצגה "עמודי החברה" מאת הנריק איבסן, שעלתה זה לא כבר בקאמרי, היא הצגה נוספת בהצגות המוצגות כיום בתיאטרון הישראלי המבקשות להציב מראה מול הקהל, ולבחון, בין היתר, את יחסי ההון־שלטון ואת תגובת האזרחים לשחיתות המדרדרת מוסרית את החברה ביגון שאוֹלה. איתי טיראן - שלפעמים נדמה שאין עוד מלבדו – נכנס הפעם לתפקידו של קרסטן ברניק, בעל מספנה, המבקש להשתלט על מסילת ברזל המאיימת לעבור במקום שהוא בעליו.

ברניק מנהל את עסקיו בצורה מפוקפקת ומסתיר סוד אפל המעיק על בני משפחתו. הסוד מאיים לצאת לאור בדיוק בשיא הצלחתו. בשלב מסוים - בלתי צפוי - גיסו וגיסתו, שיצאו לגלות באמריקה, שבים וחושפים את פרצופו האמיתי.

המציאות שהמחזאי הנורווגי איבסן (1906־1828) מתאר במחזה דומה להפליא למציאות בישראל 2016; אחת הדמויות במחזה עוסקת בשאלה איזה ראש עיר יפגע בתושביו, בעלי עסקים קטנים, בעת תכנון תוואי הרכבת. כמעט בלתי אפשרי להתעלם ממה שקורה מחוץ לאולם התיאטרון: הרכבת הקלה הורידה אלפי בעלי עסקים על הברכיים, ועסקיהם עומדים בפני שוקת שבורה.

המחזה, בעיבודם של ארתור קוגן ואיתי טיראן, הופך בגרסה העברית לדרמה אקטואלית מאי־פעם, החושפת לא רק את פרצופו האמיתי של המנהיג הנערץ באמצעות יחסים שקריים מיסודם בינו לאשתו, אלא בעיקר את בדידותו של המנהיג הנערץ, שימיו ספורים.

כיאה וכנאה לדמותו במחזה, החולשת בלעדית על הממלכה, כך השחקן, איתי טיראן, עובר מתפקיד לתפקיד בהצלחה רבה, עד שלעתים נדמה כי הקאמרי הפך לתיאטרון של איש אחד. אך נדמה כי הפעם נעדר משחקו את העוצמה הטרגית בדמותו של ברניק, ועבודתו מזכירה יותר טכנאי שיודע על אילו כפתורים ללחוץ, אך חסר נשמה. לצדו של טיראן להקת שחקנים - כמה מהם עוברים איתו מהפקה להפקה - שעושים עבודה טובה ומדויקת. ראויים לציון הלנה ירלובה, אסף סלומון ויואב לוי המצוינים.

איתי טיראן, סוד אפל והון-שלטון: "עמודי החברה" - אקטואלית מתמיד

ההצגה שעלתה לא כבר בקאמרי, נראית בישראל 2016 רלוונטית מאי-פעם ומציבה מראה ותמרור מאיימים ומסוכנים שלא נראו כמותם