על פניו, זהו מופע פרובוקטיבי עם פוטנציאל נפיץ ביותר, השואב השראתו מצד אחד מהתעצמות תופעות רוחניות כמו הניו־אייג', ומצד שני ממירוץ החימוש שממשיך לרוץ ומרוחות המלחמה שממשיכות לנשב במרחב, שאלימות היא השם הנרדף שלו.
במרכז הסיפור – יוגי ניו־אייג'י על סף פרישה המתמחה בעינויים, חוקר מתיחה מתמשכת של גבולות הסיבולת אנושית, וחולק רגעים אינטימיים של ידע באמצעות תנוחות אוניברסליות של העצמת הגוף והנפש. "נקודת המוצא שלי, ברוב העבודות, היא פסיכו־פיזית", הוא אומר. "כשאני מתחילה ליצור עד השלבים האחרונים, אני הרבה פעמים לא יודעת מה דוחף אותי, אלא מפענחת את זה תוך כדי עבודה. הוויזואליה הקשה והאסתטית להחריד של תנוחת הבננה נחשפה בפניי לראשונה לפני כמה שנים, כשהשתתפתי בערב של הוועד נגד עינויים בישראל. עציר תושב הגדה סיפר על עינוי שעבר באמצעות אילוץ לשהות בתנוחה המכונה בננה, המיושמת בחקירות. בשיטה הזו, משנים החוקרים את אופן הישיבה של הנחקר, כך שמשענת הכיסא מוצבת לצדו ולא מאחורי גבו, וקושרים את ידיו באזיקים בקדמת הגוף, במקום האיזוק הרגיל מאחורי גבו. לאחר הכנה קצרה זו, דוחף אחד החוקרים את הנחקר חזק אחורה, עד שגבו של הנחקר מגיע לזווית של 45 מעלות ומאבד שיווי משקל. התמונה רדפה אותי וגירתה אותי לפעולה גופנית".
התרעות פיקוד העורף