קשה לדמיין מקום רחוק יותר מאולמות האופרה של וינה ורומא מאשר תל אביב באוגוסט, אבל כבר שנים, המסורת מושכת אלפים על גבי אלפים ללחות של פארק הירקון ליהנות מאחת מחוויות התרבות המרנינות שתל אביב מציעה. 32 אלף צופים הגיעו אתמול לאירוע "אופרה בפארק" שהפיקה עיריית תל אביב זאת השנה ה-16 ברציפות, נהנו ממוזיקה טובה והמעלילה המרגשת של טוסקה מאת ג'אקומו פוצ'יני, אם הם הצליחו לקרוא את הכתוביות.

נתחיל בצד החיובי של הערב, והוא בהחלט היה חיובי: המוזיקה – לפחות לאוזן הלא מקצועית שלי – נשמעה נהדר. התזמורת הסימפונית ראשון לציון בניצוח ישי שטקלר נתנה תחושה של עומק ורגש. הסולנית אירה ברטמן (שלהבדיל משאר התפקידים הראשיים היא גם ישראלית) נתנה הופעה מרגשת בתפקיד הטראגי של פלוריה טוסקה, הטנור המוכשר גוסטבו פורטה ביצע את תפקידו של הצייר מריו קוורדוסי באופן נפלא, אם כי הוא היה נראה מעט בוגר לתפקידו, ומפקד המשטרה החשאית סקרפיה בביצוע יונוץ פאסקו היה מרושע ואכזר כראוי לתפקיד.



במקביל למוזיקה הנהדרת, הבימוי של גדי שכטר ועיצוב התפאורה של ניב מנור סיפקו חוויה ראויה לכל שבח.

32 אלף צופים אימצו עיניים ונהנו. צילום: יובל בר



אירה בלטמן מבצעת את האריה "חיי אהבה, חיי אמנות" (טוסקה)


בלי ספויילרים בבקשה

חבל שהעבודה הנהדרת של האמנים על הבמה ומאחוריה נתקלה בקשיי העברה שפגמו בהנאת הקהל. היה קשה מאוד לעקוב אחרי עלילת האופרה, שמתרחשת ב בשנת 1800 ברומא ובמרכזה ניסיונותיו החוזרים ונשנים של מפקד המשטרה המושחת, הברון סקרפיה, לבלות ליל אהבים סוער עם זמרת האופרה הנודעת פלוריה טוסקה.

בתחילה מסכי הצד, שנועדו לאפשר לצופים שלא הגיעו בשעות הבוקר המוקדמות והשיגו כרטיסים קרובים לבמה פשוט לא פעלו. אך גם לאחר מכן, כשתקלה זו תוקנה, הכתוביות היו קטנות מדי לכל מי שלא ישב קרוב לבמה (או הביא משקפת אופרה), וכך גם אני שישבתי באמצע הקהל נאלצתי לאמץ את עיניי וצופים רבים נאלצו להסתמך על שכנים חדי עין שיקריאו להם את הדיאלוגים בין הדמויות.

אולי בשל כך הוחלט שראש עיריית תל אביב ויוזם היוזמה המבורכת, רון חולדאי, יקריא בתחילת כל מערכה את העלילה אשר תתרחש בה. אך כאן, אליה וקוץ בה, הניסיון לתקן עשה אף יותר נזק. ההחלטה לחשוף פרטי עלילה ולא להתקמצן בספויילרים פגעה בחוויה של כל מי שלא הכיר את סיפור העלילה. אולי באי אופרה קבועים מכירים את הסיפורים מאחורי האופרות החשובות והמרכזיות, וחוזרים בעיקר בשביל המוזיקה ופחות בשביל העלילה, אך בהתחשב בזה שהאירוע מיועד לקהל הרחב ולאו דווקא למעריצים הקבועים, היה בהחלטה לספיילר את העלילה טעם לפגם, אך למרות כל זאת, "אופרה בפארק" היא מיזם נהדר, שאשמח לחזור אליו שנה הבאה, עם משקפת ליתר ביטחון.
 
תפאורה מרשימה, שעשתה כבוד עם היצירה. צילום: מאיה אילטוס




גם כשהמסכים פעלו, פעמים רבות מדי הם לא הועילו. צילום: מאיה אילטוס