כל מה שייזכר מהגרסה הישראלית של "הירספריי" הוא אותם מרכיבים הנחשבים לחלק מרכזי בעלילה, אך לא העלילה עצמה. וכך - במתכוון או שלא במתכוון - כל אותם מרכיבים שנועדו לשדרג את חווית הצפייה במחזמר גונבים את ההצגה, גם אם התוצאה יפה לעין ונעימה לאוזן.
אם הייתם שואלים אותי, היה עדיף למפיקי המחזמר לוותר מראש על העלילה, המכילה דמויות שטוחות וקלושות, כיאה לבידור פופוליסטי, שלא עושה צדק עם המסרים החברתיים המוצפנים בו, למרות העיבוד של דניאל אפרת הכישרוני.
מדובר בקומדיה מוזיקלית מיושנת למדי, הכוללת שירים בביצועים יפים של צוות השחקנים, וברור כשמש מדוע הוחלט להציגה דווקא בלילות הקיץ החמים: האפשרות להימלט לאולם הממוזג בבית האופרה מהלחות המעיקה, ולחזות שם בשחקנים המשעתקים דמויות מוכרות שגילמו במהלך השנים. כמו לדוגמה דמותה של מפיקת תוכנית הטלוויזיה שמגלמת טלי אורן, שעושה שימוש בכל השטיקים הידועים שלה במהלך השנים, הזוכים לתשואות הקהל.