"אנחנו שמן ומים?", הוא חוזר על שאלתי, "תלוי אם את מתייחסת לכותרת 'אמדורסקי וחסן', לסטריאוטיפ של הדבר. אבל מבחינת היצירות שלנו והאהבה אחד כלפי השני, זה לא כך. אני אוהב אותו מגיל צעיר והוא קורא את השירים שלי. כשנפגשנו לפני שנתיים, היה חיבור טוב, ואמרנו שאנחנו חייבים לעשות משהו ביחד. זה לקח שנתיים, אבל זה היה יכול לקחת גם יותר".
במופע, חסן ישיר לראשונה שיר אחד שלו שהלחין, ועוד שיר שאמדורסקי הלחין עבורו. "זו הפעם ראשונה שבה אני שר בפרהסיה ולא רק מקריא", הוא מודה. "זה לא ערב שבו כל אחד עושה את הקטעים שלו, אלא מופע משותף שבו השירים שזורים אחד בשני".
"חוץ מהמיקום הגיאוגרפי והשיוך המשפחתי, שאומנם הם שני דברים לא מבוטלים, יש לנו הרבה דברים משותפים: אנחנו אוהבים תרבות, מוזיקה וספרות. שנינו טבעונים, מאמינים בבורא עולם ואוהבים את המשפחה מעל הכל. זה די עצוב שמרימים גבה על חיבורים כאלה. מצד שני, אני מאמין שזה מה שיעניין את האנשים לראות ולשמוע".
חסן (34) גדל בחדרה, ואת חוויות הילדות שלו כתב בין היתר בשיר "במדינת אשכנז", שם הבהיר: "לא חוגג עצמאות עד שתקום לי מדינה".
"המפגשים יוצרים דברים טובים. הפחד הכי גדול של המנהיגים בארץ הוא שאנחנו ניפגש אחד עם השני ונכיר אחד את השני. כל המשחק המקדים הזה קיים כדי למנוע מפגשים, כי כשאנשים נפגשים, הם מגלים שיש להם מכנה משותף רחב יותר ממה שהם יכלו לדמיין, ואני אדם עם דמיון מפותח וזה לא הפריע לי. אני לא בא עם דעות קדומות".