“זה לא היה בתוכניות שלי לעזוב”, מציינת אשל אחרי כל השנים. “אבל ב’סוויני טוד’ מצאתי את עצמי בהריון עם מיכל, בתי הקטנה. סחבתי שם עד החודש החמישי, כשנהיה לי מסוכן לגלם נער שקיפץ מעל דלפקים. לאחר תקופה שבה התמסרתי לאמהות, הציעו לי מהקאמרי להשתתף במחזמר ‘עלובי החיים’. באותו זמן התקשר אלי מתי כספי והציע שאהיה בלהקה שתשיר איתו במופע ‘ארץ טרופית משגעת’”.
יוסי הוא בעלה, יוסי כרמון, שהיה מגדולי השחקנים בקאמרי עד שהדמנציה גזלה אותו מהבמה. הוא ראה מהצד את רעייתו מנסה להתקבל להצגות ונדחית שוב ושוב. “זה כל כך הוריד לי את הביטחון עד שהחלטתי להישאר בבית”, היא מספרת.
אשל, 67, היא מקיבוץ הזורע בעמק יזרעאל. כילדה חלמה להיות בלרינה, אם כי היא שרה בחגי המשק. מהם הגיעה לשירות צבאי בצוות ההווי של הנח”ל. בלי חלומות יומרניים לגבי קריירה חזרה ממנו להזורע, שם עסקה בטיפול בילדים לצד משחק ב”בימת הקיבוץ”. כך עד שנקראה על ידי נגה אשד, חברתה מצוות ההווי, להשתתף איתה ועם עידית חיים - סולנית השיר “חופים” במחזור קודם של הצוות – ב”בנות חווה”, שלישיית זמר נשית, שהקימה המלחינה ציפי פליישר.
ההרכב, שפעל בין 70’ ל־74’, ליווה בפסטיבל הזמר תשל”ג, עם שלישיית “אף אוזן גרון” (לימים הגברים של “הכל עובר חביבי”), את שלמה ארצי ב”שיר בבוקר בבוקר” ואת גידי גוב ב”יעלה ויבוא”.
בסוף 73’ הן הוציאו את התקליט היחיד שלהן, שנקרא כשם ההרכב האיכותי. “כששומעים את השירים, שאת רובן הלחינה ציפי, אפשר להתרשם שהיינו שלישייה שהקדימה את זמנה”, אומרת אשל. “חבל שלא משמיעים כיום את השירים. ייתכן שזה יישמע תבוסתני, אבל יש לי תחושה ששום דבר לא נשאר מכל מה שעשיתי בקריירה. כנראה זה הגורל שלי. איך אמרתי פעם? אולי אבקש שעל הקבר שלי ייכתב ‘פספסתי'”.
בעוד נגה אשד פנתה מ”הבנות” לקריירה פעלתנית הנמשכת עד היום כמובילת שירה בציבור, ועידית חיים נבלעה בחיק האלמוניות לאחר נישואי האכזב שלה לשחקן שרגא הרפז, היה זה הגורל שהביא את אשל למפגש של חייה עם יוסי כרמון. בדרך לכך עזבה את הקיבוץ ולמדה בבית צבי (”השנים הנפלאות בחיי”).
לאחר התנסות בהצגות ילדים ובהצגת “אדיפוס המלך” בהבימה, התקבלה אשל ב־79’ לקאמרי, להצגת “נפוליון חי או מת” של נסים אלוני, שבה שיחק כרמון אחד הנפוליונים. עד אז לא הכירו. “פעם ראיתי אותו מהאוטובוס והייתה לי הרגשה שאולי יום אחד יהיה לי קשר איתו”, היא מספרת, “כשהגעתי לחזרות, נזכרתי ששנים קודם לכן ראיתי אותו משחק את ליידנטל בהצגת ‘יעקובי וליידנטל’ ואז חשבתי שיעקובי יותר שרמנטי וחתיך”.
הרומן ביניהם ניצת מאחורי הקלעים של ההצגה הנפוליונית, שבה פיזזה ושרה בתפקיד פונצ’ינלה הכחולה. כרמון כבר היה אז אחרי פרק נישואים שהסתיים בגט, לאחר שרעייתו הראשונה, אתי, התנגדה לכוונתו לצאת להפלגה של שנה סביב העולם.
“בהצגה הזאת לא חסרו חתיכות”, סיפר לי כרמון בראיון ב־2013. “אבל מכולן מצאתי את עצמי מחזר בלהט אחרי תמי, מתעלם מפער 17 השנים בינינו. הרגשתי שדווקא יוצאת הקיבוץ הצנועה הזאת הכי מתאימה לי מכולן. לא הצטערתי לרגע על הבחירה שלי. כשאתה מתחתן בשנית כמעט בן 50 עם אישה צעירה וחוזר לחיתולים, אתה נהיה בבת אחת צעיר מחדש”.
איך יוסי היה בתור מחזר? אני שואל את אשל כעת.“יוסי היה מחזר מקסים ובתור בשלן, הוא עשה זאת דרך האוכל. בהתחלה לא הפריע לו לחזר במקביל אחרי אחרות, אבל איכשהו הרגשתי בטוחה באהבה שלו אלי”.
“החזרות היו מרגשות. לבכורה הבאתי ליוסי ציור של איוב וחבריו. בהקדשה כתבתי שאני עדיין אוהבת אותו. למרות שכבר הייתה לו חברה חדשה, באותו ערב חידשנו את הקשר”.
נישואיהם, לאחר הולדת בנם אסף, כמו נלקחו מהצגה חנוך לוינית. “לא הייתה בראש שלנו חתונה”, היא נזכרת, “אבל כשרצינו לקבל משכנתה, נאמר לנו שהתנאי לכך היא הצגת תעודה שלפיה אנחנו נשואים כדת וכדין. אז התחתנו בחתונה צנועה ברבנות, שבה חנוך היה מעין שושבין”.
לאחר נישואיהם, נטל כרמון חופשה מהקאמרי ויצא עם בת זוגו הצעירה לשנת שבתון של צפייה בהצגות בלונדון, שם למד חצי יובל קודם לכן תיאטרון ב”למדא”, בעוד אשל עסקה בטיפול בילדים. מבחינתה, זה היה פסק זמן שדרבן אותה לנסות לחרוג מהמסגרת המוזיקלית, וזה גם מה שהביא אותה ללמוד עם שובה ארצה הנחיית הורים במכון אדלר.
מדובר במשפחה אמנותית ויצירתית. ילדיו של כרמון מנישואיו הראשונים הם צביקה, במאי הצגות ילדים, ואביטל, שהקימה אקדמיה למשחק לגיל הרך. גם שני ילדיהם המשותפים בתחום - אסף הוא במאי קולנוע (“את לי לילה”) ומוזיקאי, שלדבריה הולך עד הקצה. מיכל, בוגרת ניסן נתיב, שהתחתנה עם בת זוגה, משחקת בהצגות ילדים ועוסקת גם בליצנות רפואית.
בינתיים התפתחה דרמה במשפחת קורמן (כרמון הוא שמו האמנותי של יוסי). אשל זוכרת את תמרורי האזהרה. “פתאום ראינו אצל יוסי נסיגה כלשהי”, אשל משחזרת, “הוא היה הרבה יותר שקט. כשהיינו מזדמנים לחברה, הוא שתק. כששאלתי אותו היכן הדעות הנחרצות שלו, היה עונה: ‘אין לי מה להגיד’. הבן אדם שקע לאט־לאט ועל הבמה הרגיש חוסר ביטחון והתחיל לשכוח את הטקסט בהצגות של ‘אשכבה’”.
“זה כבר לא היה אותו יוסי שהכרתי כל כך טוב. לאחר שתמיד ניהל אצלנו את הכספים, הוא הפסיק להתמצא בנושא ולא ידע מה הבנק רצה מאיתנו. זה גרם לי להיות מתוסכלת והוציא ממני המון כעס, תופעה לא נדירה במשפחות של דמנציה. עדיין ניסיתי להדחיק ולחשוב שזה לא זה. אז הוא חלה בשלבקת חוגרת והפך להיות לגמרי דמנטי.
“לפתע היה לי ילד גדול בבית. זה גרם לי משבר נוראי, כשתפסתי שהכל עלי. איבדתי עשרה ק"ג בחודשיים ולא האמנתי למה שנהיה מהשחקן הגדול הזה, שעשה בתיאטרון דמויות חזקות כמו מיכאל קולהאס ופליישר. ועם הזמן שכח את הדברים הבסיסיים ביותר”.
אשל מאושרת. “לאחר כל האכזבות שנחלתי לא האמנתי שאתקבל”, היא מודה, “והנה אני על הבמה ולא רוצה שזה ייגמר, אלא מקווה להמשיך בהפקות נוספות. התפקיד הצנוע ב’צבא השמיים’ נותן לי הרבה ביטחון לעתיד”.
התרעות פיקוד העורף