פינק, קומיקסאי־על בקנה מידה ישראלי עם "זבנג", יצירת הדגל המתמשכת שלו, לא מסתגר במגדל השן של התחום, והוא גם קריקטוריסט הבית המחונן והחד של עיתוננו. לדבריו, שני התחומים משלימים מצוין זה את זה, ואין התנגשות ביניהם.
"העיסוק שלי גם בקריקטורות נותן פורקן ליצרים הפוליטיים שלי, שכמובן אני לא יכול לתת להם ביטוי בקומיקס שאני יוצר לילדים", הוא מציין. "אם אני מגניב להם איזה דבר פוליטי, אז רק בקטנה. זה נראה לי לא מקצועי לדחוף להם משהו שהוא לא התחום שלהם. אני לא מרגיש שיש להם צורך מיוחד בכך".
אין חובב קומיקס ישראלי שלא מכיר את "זבנג", בן טיפוחיו של פינק, שחגג הקיץ את יום הולדתו ה־30 ובאחרונה הופיע גיליונו ה־163. פינק מוציא אותו עם צוות מצומצם, לרבות צבע קבוע. הרי לכם סקופון: ככל שהקומיקסים של פינק, כולל אלה שבספר החדש, נראים ססגוניים, הצבעים שבהם אינם מעשה ידיו: "את כל החומר אני שולח בשחור־לבן דרך המייל לצביעה".