החוק החדש בפולין, שעבר את שני בתי המחוקקים וממתין לאישור סופי של נשיא פולין, הקובע עונש של עד שלוש שנות מאסר למי שישתמש בביטוי "מחנות המוות הפולנים" ואחריות דומה, ממשיך לגרור תגובות נסערות של גורמים רלוונטיים נוספים. " העברת החוק הפולני, במיוחד בעיתוי האומלל של יום השואה הבינלאומי, מצערת ומיותרת. אנו מבינים שיש צורך לעם הפולני לקבע את העובדה כי המחנות היו גרמניים ולא פולנים, עם זאת אין להתעלם מהעובדות ההיסטוריות על מעורבות אזרחים פולניים רבים במהלך המלחמה ולאחריה, בפוגרומים ורצח של היהודים" מוסיפה קולט אביטל, יו"ר מרכז הארגונים לניצולי השואה בישראל, המשמש כארגון גג ל-56 ארגונים המייצגים את הקהילות אשר סבלו מרדיפות הנאצים במלחמת העולם השנייה.

"אנו מצפים מממשלת פולין ומהפרלמנט שלה להתייחס באחריות לכל המורכבות הזו בזמן המלחמה ולאחריה. העלמת העובדות וחוסר לקיחת אחריות על פרק טראגי בהיסטוריה של העם הפולני לא תאפשר לעם הפולני להפיק לקחים ולמנוע טרגדיות כאלו בעתיד. בין הטבח באסם בידוובנה או הפוגרום בשרידי יהודי פולין בקיילצה, כשנה לאחר שהסתיימה המלחמה ולבין פועלה האנושי של חסידת האומות העולם ילידת פולין, אירנה סנדלר ז"ל, עובר המגוון החברתי של העם הפולני ששום חוק לא יוכל לשנות" מוסיפה אביטל.

מרכז הארגונים יוזם כנס ייחודי, בשיתוף "יד ושם" ו"מכון שלום הרטמן", שיעסוק כל כולו בזיכרון השואה והאופן שבו יש להטמיע את הזיכרון לדורות הבאים. הכנס " עיצוב זיכרון השואה - זוכרים באחריות " יתקיים ב-20-21/2/2018 בבית ווהלין בגבעתיים והוא יארח את הקולות המרכזיים העוסקים בתחום זה, ובהם גם מפגש מרתק עם פרופ' יאן גרבובסקי, שמחקריו על השואה ועמדותיו ביחס למדיניות הפולנית הנוכחית מעמתים אותו עם צמרת הממשל הפולני ולאומנים  פולנים. ספרו, "ציד היהודים", על בגידה ורצח של הפולנים בזמן השואה ראה אור בשנת 2016 וגרר אף הוא מהומה רבה.

בכנס משתתפים רבים  נוספים, וביניהם פרופ' יהודה באואר, פרופ' מיכאל בירנבוים, יו"ר יד ושם, אבנר שלו, פרופ' מיכל גוברין, הרב ד"ר דניאל הרטמן והסופר ישי שריד ובמקביל יערכו במסגרתו גם סדנאות מיוחדות, שיעלו וילבנו מגוון אספקטים רלוונטיים לנושא זה, כמו דרכים וערכים בהוראת השואה, דילמות חינוכיות בהוראת השואה או זיכרון השואה בחברה רב תרבותית.



אנו גאים לארח את פרופ' בירנבוים ואת פרופ' גרבובסקי שגלה מפולין לקנדה. התקופה הזאת הנה תקופה קריטית כאשר אנו עדים מחד לשימוש מניפולטיבי בסמלי השואה שמוביל בהכרח לזילות השואה ומאידך להכחשתה. התיעוד, ההנצחה וצורת התיעוד חשובה לאין ערוך במיוחד כשאנו רואים תופעות של חקיקה השנויה במחלוקת המנסה לשכתב את ההיסטוריה בעקיפין ובמישרין. מבחינתנו, לכנס יש מטרת-העל בניסיון להטמיע את המסרים הללו לדורות הבאים" מוסיפה אביטל.