המעבר בין העולם הדתי לעולם החילוני, תוך התבוננות בשלבי חייה השונים של דסי וההחלטה לעזוב את בעלה, מוביל לתחושת סחרחורת ומחנק שחשה גיבורת המחזה, כשהיא מחליטה לבחור בחייה החדשים, עד לייאוש הסופי.
הדרמה, המלווה במוזיקה נפלאה של דורי פרנס, מסייעת לבניית האווירה הקודרת שדורשת ההצגה. גם עיצוב הבמה של יהודית ארנון, עיצוב התלבושות של אביה בש, התאורה המדויקת של קרן גרנק ועיצוב התנועה של שרון גל, משלימים היטב את הפאזל התיאטרלי.
גם הליהוק המצוין עושה את שלו, ובראשו אסנת פישמן ויואב דונט כבני הזוג דסי ויעקב; ומולם אורנה רוטברג, מורדי גרשון ויגאל שדה, שמגישים ביצועים משכנעים.
בימים שבהם מלחמות היהודים בין חילוניים לדתיים עולות מדרגה, ולא יורדות לרגע מסדר היום הציבורי, מצליח "עושה כרצונו" להפוך למסמך אנושי מצמרר, כואב, מרגש, מטלטל וחשוב מאין כמוהו.
התרעות פיקוד העורף