טקס האוסקר ה-90 במספר התקיים אמש בתיאטרון דולבי שבלוס אנג'לס ולצד הזוכים והזוכות המאושרים/ות, בוצעו, כמיטב המסורת, כמה וכמה נאמברים, חלקם מרגשים יותר וחלקם מרגשים פחות, אך מרביתם יצרו אווירה מעט אפלולית ומרירה שיצרה אווירה של בית קברות.

מארי ג'יי בילג' ביצעה על בימת התיאטרון את שירה "Mighty River", שיר הנשמה-גוספל שהקליטה לסרט עטור השבחים "פרחים בבוץ" (2017), כשמקהלת נשים מלווה אותה, בסגנון וופי גולדברג ב"הנזירות בלוז", מה שהפך את טקס האוסקר לרגע משיחי בכנסייה.





אם לא די בכך, אדי ודר, במחווה לטום פטי שנפטר בשנה החולפת, ביצע את שירו "Room At The Top" כשמאחוריו תמונותיהן של כל אגדות הקולנוע והמוזיקה שהלכו לעולמן בשנה האחרונה, בביצוע מרדים, מייגע ולא מרגש שנשמע לי כטקס אשכבה ולא כטקס פרסים. מחווה מבורכת כמובן, אך מדאונר לדאונר, רק היה חסר שיעלה לבמה כומר שיקרא הספד.



הפינאלה של טקס האשכבה ההוליוודי היה מבית היוצר של קומון ואנדרה דיי בביצוע בטקס לשירם מפסקול הסרט "מארשל" – Stand Up For Something בביצוע אמנם עוצמתי ומכשף, אך כולל נשים לבושות שחור ופניהן בוכיות.



ההפתעה הנעימה, הסוחפת והמלהיבה בטקס, זו שעמדה כאנטיתזה לשאר הביצועים האפרוריים הייתה ללא ספק "Remember Me", שירם של נטליה לאפורקייד, גאהל גרסייה ומיגל מתוך הסרט "קוקו", שכלל רקדנים לבושי סומבררו מקסיקני, חצוצרות, מכשפות וכימיה בימתית מחשמלת שגנבה את ההצגה.



לסיכום, אמנם הביצועים של מארי ג'יי בילג' ואנדרה דיי עשו כבוד ענק לסול מיוזיק והיו ווקאלית הכי טובים, הם לא היו הכי מתאימים לטקס משמח וחגיגי של 90 שנות אוסקר, אלא דווקא מהכיוון ה"זר" והלטיני של מבצעי פסקול הסרט "קוקו" בא גלגל ההצלה שהפך את הערב מטקס אשכבה להילולה של ממש.