בבוקר אחד בפברואר 2017 התעוררו תושבי תל אביב, וראו לנגד עיניהם פסל מוזהב של ראש הממשלה בנימין נתניהו מוצב באמצע כיכר רבין בעיר. במהרה התברר כי מאחורי המיצג האמנותי והפרובוקטיבי הזה, שנקרא King Bibi, עמד אמן צעיר, איתי זלאיט (39), שרצה להעביר את המסר שלו בדרך בוטה וברורה לכל. סערה ציבורית אדירה התעוררה, פוליטיקאים, ולא רק הם, מיהרו להגיב, ובסוף, כמו תמיד, המהומה שככה ונשכחה.

עכשיו, בימים אלו מציג זלאיט במרכז הירידים בתל אביב תערוכת יחיד במסגרת יריד "צבע טרי" בתל אביב תחת הטייטל The Ego Show, שמתכתבת במידה מסוימת עם עבודתו הקודמת. זוהי סדרת עבודות חדשה, שיצר מאובייקטים רדי־מייד שמצא ברחוב. "יריד צבע טרי", הוא מספר, "הוא היריד הגדול בישראל. מגיעים אליו כ-30 אלף איש, ובהם כל מי שקשור לעולם האמנות בארץ. העבודה שלי מתחלקת למיצגים פוליטיים ולעבודות פיסול וציור. הקשר ביניהם הוא פשוט: חיפוש אחר חופש".

איתי זלאיט. צלם: יאיר מיוחס

אני חייב לשאול: איפה נמצא הפסל של נתניהו?
"הוא נמכר לאספן אמריקאי בעל השפעה בארצות הברית. נציג שלו התקשר יומיים אחרי הצבת הפסל בכיכר, סיפר שהוא ד"ר להיסטוריה, חוקר ואוסף פיסות היסטוריה עולמית ב־30 השנה האחרונות, ואמר שהוא מאוד מעוניין בפסל. למחרת הוא נחת בישראל, ישב אצלי שמונה שעות וסיפר סיפורים מסמרי שיער שיתפתחו לספר שיצא בקרוב, והותיר אותי בפה פעור".



חוץ מסיפורים, עשית מהפסל המוזהב קצת כסף?
"הוא שאל אותי מה המחיר, ועניתי בכנות שיש בידי מידע שבעוד 20 שנה הפסל הזה יימכר ב־20 מיליון דולר. הוא צחק, שלף אייפד והראה לי את ההדמיה שבנה לפסל. הסתכלתי והייתי בשוק. הבנתי שאני רוצה מאוד ש־King Bibi יוצג במקום המטורף הזה, לצד הפסלים האחרים - מה ששם את האייקון המוזהב במקום אחר בפרספקטיבה היסטורית. הפסל נמכר בסוף ב־60 אלף דולר, לאחר משא ומתן ארוך ומייגע. זאת לאחר שסוכם שהתבנית והזכויות לייצור פסלים נוספים במהדורה יישארו בבעלותי".

איתי זלאיט - עבודה בתערוכה. צלם : יאיר מיוחס

ואני שואל שוב, איפה הפסל? אנשים יכולים לראות אותו?
"הפסל אומנם כבר על אדמת ארצות הברית, מה שאומר שהוא מוגן, אך אני עדיין לא יכול לחשוף את כל הפרטים. אוכל לספר שפסלו של בנימין נתניהו שנוצק בברונזה במשקל 300 קילוגרמים, וצבוע בזהב, יוצב לצד שורה של פסלים אחרים בעלי חשיבות היסטורית עולמית שאינה מחמיאה בהכרח. לראות את התמונה הזו זה בלתי נתפס. התמונות יתפרסמו בקרוב. לדעתי, המשמעות שלהן גדולה אפילו יותר מהצבת הפסל בכיכר".

מה דעתך על ההתפתחויות בחקירות נתניהו?
"מפני שיש לי פה גדול, גזרתי על עצמי לדבר בעיקר דרך העבודות והפסלים שלי. אני יכול להגיד לך שאמרתי את מה שאני מרגיש במיצג 'דגל 2018' שהצבתי בכיכר רבין (תורן בן שמונה מטרים שעליו דגל נוטה בין זקיפות לקריסה - ר"פ). נראה שההתפתחויות בשנה האחרונה כל כך מטלטלות, שאין לנו באמת יכולת להכיל או לעכל אותן. לכן אנחנו בוחרים באדישות. כשאתה אוכל צ'ילי אחד, אתה צועק שהוא חריף; כשדוחפים לך צרור צ'ילי לפה, אתה שותק. לכן בער לי להציג את המיצג 'דגל 2018', שמנסה לתת תמונת מצב של ישראל 2018: חצי מהעם לא מבין על מה מדובר, הכלכלה מצוינת, יש ביטחון ואין פקקים; וחצי מהעם כוסס ציפורניים וחושש מקריסה טוטאלית. רק בעוד 10־20 שנה נוכל באמת להבין או לעכל את עומק העיוות והשחיתות, אבל יכול להיות שכבר יהיה מאוחר מדי".

איתי זלאיט - עבודה בתערוכה. צלם : יאיר מיוחס

אז מה עושים?
"כדי שלא נתעורר בעוד 20 שנה ונשאל את עצמנו איך ישבנו בשקט ונתנו למצב הזה לקרות, הצבתי את התמרור הזה, שכל האנשים שחיים ואוהבים את המדינה שלהם, כמוני לדוגמה, יוכלו להרגיש מה הדימוי המטריד של דגל עקום גורם להם להרגיש, ומה האחריות שלהם למצב. אין כאן שום קשר לימין או שמאל - זה הדגל של כולנו, למרות שמלמדים אותנו לחשוב אחרת. יש עניין גדול של התקשורת הזרה בתנועה שמתרחשת בישראל, ובשינויים במבנה הדמוקרטי שאנו חווים. בסוף החודש יגיע מלונדון צוות של ערוץ

TRT WORLD לסטודיו שלי כדי לצלם סדרה תיעודית על אמנות פוליטית בישראל. הדגש שלהם הוא על מעבר השגרירות מתל אביב לירושלים. שאלו אותי מה אני חושב, ואמרתי להם שלא ממש התעניינתי בנושא. אחרי מחשבה הבנתי למה לא התעניינתי. קפץ לי לראש הסרט 'מטריקס', שבו מורפיוס מסביר לניאו מהו מטריקס: 'זה העולם שמכסה את עיניך מלראות את המציאות'. זה מה שאנו עוברים פה - עולם של יקום מקביל, שמסית באופן קונסיסטנטי את התודעה שלנו מהחיים עצמם. יש פה כל כך הרבה בעיות שצריך לטפל בהן וחברה שצריך לאחות ולאחד, כאילו שזה מה שאנחנו צריכים עכשיו. זה קצת כמו לנסות לטפל בחולה לב באמצעות קפיצת בנג'י. הוא אולי ישכח מהבעיה הרפואית שלו לכמה רגעים, אבל זה גם עלול לעלות לו בהתקף לב. מצד שני, אני לגמרי יכול להבין את האג'נדה של הממשלה הזו לעשות צעדים כאלה".

איתי זלאיט - עבודה בתערוכה. צלם : יאיר מיוחס

מה דעתך על אירועי ה־70 למדינה?
"למרות שאני משתדל לא לעקוב, זה כמעט בלתי אפשרי. הפארסות האלה, שמיוצרות כמעט על בסיס יומיומי, כמו שר פנים שהורשע בקבלת שוחד, ישב בכלא, חזר לזירת הפשע ומכהן שוב כשר פנים, מזכירות לי סרטים מצוירים או קומיקס. חבל שתקציב ההפקה הוא על חשבוננו. אין ספק שההשחתה היא מכוונת, ומפיקי הסרט המצויר יודעים מה הם עושים. כל פרובוקציה וכל אמירה מסיתה - שקולה ומכוונת מראש. מירי רגב מתמחה בתחום. ראש הממשלה שלנו הוא בעצם הרבה יותר אמן מראש ממשלה. הוא יוצר ובורא יקום מקביל ומנותק, ומדהים לראות איך זה מחלחל ומפמפם לעם. אולי זאת הסיבה לכך שחצי עם אולי יחגוג את מעבר השגרירות לירושלים, והחצי השני יכסוס ציפורניים בחשש מהתוצאות". ד

כל עבודותיו של זלאיט המוצגות ב"צבע טרי" מיועדות למכירה. מחיריהן נעים בין 5,200 ל־9,800 שקלים, ורובן יוצרו בסדרות של עד חמישה עותקים. מרכז הירידים, ביתן 11A, אוצר: שרון תובל