"אני מקבל את הזכיות במין תערובת מרגשת של שמחה וגעגועים למיכה לבינסון ז"ל", אמר קרן אחרי הטקס. "אין ספק שבזכותו כל הפרסים שבהם זכינו היום (כולל איה גרניט־שבא, שהוכתרה כשחקנית המשנה של השנה על הופעתה בהצגה -י ב"א), אחרי שהוא התחיל את תהליך הפיכת ספרו של דויד גרוסמן למחזה, כשאליו הצטרפנו בכתיבת המחזה, פרופ' אבנר בן־עמוס מאוניברסיטת תל אביב ואני".
קרן, שהשמיע בטקס דברים נוגעים ללב לזכר עמיתו, לא ישכח את הבוקר של 20 במרץ אשתקד. "הייתי בדרך לחזרה להצגה, כשתפסה אותי בשורת האיוב שמיכה לא קם מהשינה", הוא משחזר. "באותו רגע התיישבתי על ספסל ולא ידעתי את נפשי. אבל גם במצב כל כך קשה, היה לי ברור שאסור לוותר. באותו ערב הגעתי להחלטה שההצגה חייבת להימשך, ולו בשביל מיכה.גם כשנדמה היה שמדובר באונייה ללא רב־חובל, המציאות הזאת התהפכה, כשמנהלי הקאמרי, עמרי ניצן ונעם סמל, הפגינו אומץ ונתנו בי אמון, כשהורו לי לקחת את המושכות לידיי. מבחינתי זה לא היה מסובך, מאחר שהייתי מעורב בהצגה משלביה המוקדמים לצדו של מיכה, ולביים אני יודע, כפי שאני מקווה שהוכחתי בבימוי 'על האש'. הרגשתי בעצמות שאוכל לנווט את הספינה גם בלעדיו, כשהבימוי שלי הוא בפירוש בהשראת מיכה, ככתוב בפרסומים להצגה".
"בהשראת מיכה ובעידוד דויד גרוסמן, היקר והאהוב, אני ממשיך להופיע בהצגת 'אישה בורחת מבשורה' על פי ספרו", מדגיש קרן. "גרוסמן נתן לי מנדט שלם בבימוי ההצגה, ובכל פיפס שהתלבטתי, יכולתי להיוועץ בו. גרוסמן גם הביא להצגה חומרים שאינם בספר, כמו מערכון על רגל קרושה, שאימצנו באהבה לחיקנו".
התרעות פיקוד העורף