החרם השקט על ננסי ברנדס: "הזמרים האשכנזים לא הסכימו לעבוד איתי" | דודי פטימר

50 שנה אחרי שכבש את רומניה, ננסי ברנדס חוזר לפגישה הראשונה עם זוהר ארגוב, לעבודה עם שימי תבורי וצביקה פיק ולרגע שבו החליף מוזיקה בהומור. לקראת מופע חגיגי, הוא מדבר על ילדותו כבן יחיד והחיפוש אחר אהבה

דודי פטימר צילום: דודי פטימר
עקבו אחרינו
ננסי ברנדס
ננסי ברנדס | צילום: שלומי יוסף
3
גלריה
ננסי ברנדס, זוהר ארגוב
ננסי ברנדס, זוהר ארגוב | צילום: פרטי
ננסי ברנדס, שימי תבורי
ננסי ברנדס, שימי תבורי | צילום: פרטי

גבר ששמו ננסי

ברנדס (75) נולד בבוקרשט שברומניה הקומוניסטית בשם סילביו, בן יחיד להוריו. את הכינוי "ננסי" אימץ הודות לסבתו, שנהגה לכנותו כך. "אני הגבר היחיד בעולם שקוראים לו ננסי", הוא טוען.

הלהקה, שנקראה "Rosu si Negru" ("אדום ושחור"), הייתה מעין הגרסה הרומנית לפינק פלויד. "הלהקה שלנו הייתה מאוד מפורסמת, וכבר בגיל 16 הייתי סטאר, כמו אביב גפן של שנות ה-90", הוא מתאר. "זו הייתה הערצה לא נורמלית. הקלטנו תקליטים, הופענו בטלוויזיה ועל הבמות הכי גדולות ברומניה וחיינו את החלום. לפני כמה שנים עשינו איחוד של הלהקה ברומניה והאצטדיון היה מפוצץ".

לגרום לאנשים לאהוב אותי

החל מהמחצית השנייה של שנות ה-80 מיעט ברנדס להופיע. הוא שימש מנצח של תזמורת חיל האוויר עד אמצע שנות ה-90, והתמקד בעיקר בעיבודים. בהמשך הוריד הילוך גם מעיבודים, והמציא את עצמו מחדש כסטנדאפיסט.

"סיימתי את העיבודים ברגע שהופיעו המחשבים בכל בית, ברגע שילד בן 16 עשה עיבודים במחשב שעולה 200 דולר, והמפיקים בחרו לא ללכת לננסי ברנדס שלוקח 1,500 דולר לעיבוד", הוא מסביר. "אז ברוך השם נזכרתי שיש לי חוש הומור, מאז הפרנסה שלי עברה מעיבודים לסטנד-אפ".

באמצע שנות ה-90 חבר אל שימי תבורי, חברו הטוב, למופע הומור מוזיקלי שרץ בהצלחה רבה במשך שני עשורים. במהלך המופע תבורי שר וברנדס בעיקר ירד עליו. "עליתי על קונספט פורץ דרך, שאין שני לו בעולם, וזה שילוב של סטנד-אפ עם מוזיקה", הוא אומר.

דרושה: אישה אידיאלית

"בסיבוב הראשון של האבהות הייתי עסוק בבניית הקריירה שלי וקצת הזנחתי את הילדות", הוא מודה. "הילדות לא כל כך ראו את אבא בבית, כי הייתי באולפן מהבוקר עד הלילה, בדיוק ההפך ממה שקרה בנישואיי השניים. בגיל 50 הייתי אבא ובעל למופת בסיבוב השני".

"ארבעתנו לקחנו מאבא את ההבנה, ההומור ואת הטעם במוזיקה, אבל אף אחד מאיתנו לא יודע לנגן על כלי נגינה", אומר יונתן. "למדתי לנגן בפסנתר כשהייתי צעיר יותר, אבל בסוף בחרתי נתיב משלי. אני מנהל אומנותית את ההופעה שלו, כי אני מאוד אוהב את ההופעה ומאוד אוהב לראות אותו מופיע. הקשר שלנו הוא לא קשר רגיל של אב ובן. אני מדבר עם אבא כמו שאני מדבר עם חבר. אני גר אצלו, וזו זכות גדולה להיות הבן שלו".

"בשביל גבר בן 75, לגור עם הבן שלו זו פריבילגיה", מוסיף ננסי על דברי בנו.

לפני עשר שנים חווה ברנדס קריסת מערכות כללית בעקבות חיידק טורף. הוא היה בבית החולים במשך חודש כשמצבו מוגדר קריטי ולאחר מכן שהה שלושה חודשים בשיקום. "אני מוכן לחתום חוזה עם אלוהים שלא ישתנה כלום, לא לטוב ולא לרע", הוא אומר כעת. "אני רוצה לסיים את החיים שלי כמו שאני מרגיש כיום, שאני קם בבוקר ונהנה".

בימים אלה מופיע ברנדס במופע האישי החדש "הפרחים בגני", המשלב גם הוא בין הומור לשירים. החודש (16.11, 20:00, היכל התרבות מאיר ניצן ראשון לציון) הוא יעלה מופע חגיגי לציון 50 שנות קריירה בישראל, שבמהלכו ינצח על תזמורת הסינפונייטה באר שבע ויספר סיפורים על עבודתו עם אומני ישראל. "אני הולך לנצח על התזמורת בעודה מנגנת את השירים שלי שיבוצעו בפי זמרים צעירים. לצד הניצוח אני אסתובב אל הקהל, אספר בדיחות ואחזור לנצח. זה יפתח עידן בתחום הזה, כי אין אף מנצח שהוא גם קומיקאי", הוא אומר.

תגיות:
שימי תבורי
/
אביהו מדינה
/
זוהר ארגוב
/
ננסי ברנדס
/
חיים משה
/
אשר ראובני