צפיתי בשתי ההצגות בתאריכים טעונים למדי - בראשונה ב-8 באוקטובר האחרון, ובשנייה בשבת שלפני הבחירות, ואין ספק שהשתיים מתאימות בול לתחושת הייאוש והדקדנטיות של הזמן האחרון. בהחלט לא אהיה הראשון שישווה בין הכתיבה של בקט לזו של לוין, אבל במובן מסוים ניתן לראות את שני המחזות גם ממש כהמשך אחד של השני. לאחר ההתעסקות (המילולית) ב"פיפי וקקה", הניכור לכאב של האחר והגאוותנות של "מלכת אמבטיה", נוחתת האפוקליפסה על הראש של יושבי "סופמשחק", שנמצאים כבר באפתיה מוחלטת ועסוקים באומללותם האישית בלבד. (כמובן ש"סופמשחק" היא היצירה הוותיקה יותר מבחינה כרונולוגית, אך "מלכת אמבטיה" בגרסה זו היא העיבוד הוותיק יותר).
מעניין גם להיווכח באופן ישיר כיצד שורשיה של המורבידיות המזוהה עם לוין נטועים עמוק בהומור היבש עד מוות של בקט. בעיקר בדיאלוגים (מתוך "סופמשחק") כמו: "אתה מאמין בחיים שאחרי המוות? - אלו תמיד היו החיים שלי" או "למה הולדת אותי? - לא ידעתי שזה יהיה אתה".
וכצפוי, נבון ונוי אכן מופלאים, וכך גם השחקנים שלצידם - רפי קלמר ושפרה מילשטיין בתפקיד הוריו של חאם, אשר מבלים את כל ההצגה בתוך פחי זבל ירוקים באחורי הבמה ובתורם המועט גונבים את ההצגה (ולא פעם, דווקא כשלא רואים אותם, המחשבה מאבדת ריכוז לטובת השאלה - "רגע, אז עכשיו שניהם - אנשים לא צעירים סך הכול - יושבים מכופפים בפחים האלה עד שיגיע תורם"?). גם נוי תקוע במשך הצגה שלמה על אותו כיסא (ואף מתחיל אותה כשהוא מכוסה כולו), מה שלא פוגע לרגע בהופעה העוצמתית שלו.
לעומתם, הקאסט של "מלכת אמבטיה" דווקא מתרוצץ על הבמה בשלל מערכונים ושירים, וניכר שבהנאה גדולה. הגימיק של "הנה שחקנים ערבים משחקים את בועז יפה הבלורית והתואר מהטייסת ששונא ערבים" משעשע רק עד שלב מסוים. אבל, כשהוא ממוצה, הצופה נשאר פשוט עם שורת טקסטים מטורללים ושחקנים מוכשרים.
ב"סופמשחק" עוד ניתן להשתמש בדלות הבימתית כתירוץ לחוסר המקוריות, אבל גם כאן היה מקום להתפרע מעט עם בימוי הטקסט, ורחמנא ליצלן - אפילו לקצר אותו במעט. נדמה ששני העיבודים התייחסו בחרדת קודש לטקסט המקורי, ושכחו שעם כל גדולותם של כותביו, חלקים ממנו התאימו לזמנם ולזמנם בלבד. הדבר בולט במיוחד ב"סופמשחק" - מחזה של 80 דקות בלבד, שעדיין שולח אותך להסתכל בשעון יותר מפעם אחת.
"אבל היי מר מבקר", אתם תגידו, "כל כך הרבה מלל ולא אמרת אם ללכת או לא". אם אתם מתעקשים, אז בגדול - כן, ללכת. אבל אם צריך לבחור רק באחת מהן, הייתי בוחר כנראה ב"מלכת אמבטיה" המבדר (בדרכו), ולא ב"סופמשחק" המיועד יותר למיטיבי לכת. ברוך השם, אם כבר לקבל צביטה בלב, אז לפחות עם חיוך.
התרעות פיקוד העורף