במרכז התערוכה ניצבים ציורים שבהם דמויות אנושיות, בעלי חיים ועצים משתלבים זה בזה על רקע נופים כחולים וירוקים. המראות נראים במבט ראשון פסטורליים, אך מאחוריהם מסתתרת תחושת זרות: אנשים שחיים במקום אחד, בזמן שחלק מהם עדיין שייך למקום אחר. הנופים בציוריה של שניידרמן אינם מתארים בהכרח את המציאות הגיאוגרפית, אלא מרחבים שנוצרים מתוך זיכרונות, דמיון וגעגוע.
שם התערוכה לקוח משירו של עמיר לב, "כחול וירוק", העוסק במערכת היחסים המורכבת בין ילד לאימו. השיר מתאר את המתח שבין הצורך באהבה ובקבלה לבין הרצון להתבגר, להתרחק ולבנות זהות עצמאית. המתח הזה עובר גם בין הדמויות בציוריה של שניידרמן, שנאחזות זו בזו, נשענות זו על זו ולעיתים נדמות כמי שמנסות להשתחרר. הבית והמשפחה מופיעים כמקומות של קרבה וביטחון, אך גם כמרחבים שבהם ציפיות, תלות ומתחים עוברים מדור לדור.
גם הדרך שבה שניידרמן יוצרת את ציוריה קשורה לעיסוק הזה. היא עובדת באמצעות הוספה ומחיקה של שכבות צבע, חושפת דימויים ומסתירה אחרים, ומשנה את הקומפוזיציה תוך כדי העבודה. התהליך מושפע בין היתר מעיסוקה באייקידו, אמנות לחימה יפנית שמתבססת על זרימה, הסטת תנועה ושימוש בכוחו של האחר. בדומה לתרגול הגופני, גם עבודתה על הבד מתפתחת מתוך תגובה למה שכבר נוצר, תוך משחק מתמשך בין שליטה לשחרור.
שניידרמן השתתפה השנה בתערוכת הקיץ הקבוצתית של גלריית Green & Stone בלונדון, וב-2025 השתתפה בחממת האמנים של יריד צבע טרי בתל אביב. לצד עיסוקה באמנות, היא מחזיקה בתואר שני בכלכלה פוליטית מבית הספר לכלכלה של לונדון (LSE) ובתואר ראשון ביחסים בינלאומיים מאוניברסיטת רייכמן.
התערוכה "כחול וירוק" תוצג בגלריה רוטשילד אמנות, רחוב משה מאור 2 בתל אביב, בין 19 בנובמבר ל-12 בדצמבר 2026. שעות הפתיחה: שלישי עד חמישי, 11:00-18:00, ושישי ושבת, 10:00-14:00.
התרעות פיקוד העורף